20,369
עריכות
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) |
|||
(14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שמגיעה לאחר המרירות, המביאה לפעולה לשינוי המצב.{{הערה|ראה [[תניא]] פרק ל"א}} | '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שמגיעה לאחר המרירות, המביאה לפעולה לשינוי המצב.{{הערה|ראה [[תניא]] פרק ל"א}} | ||
שורה 9: | שורה 8: | ||
מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות, מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}. | מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות, מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}. | ||
כפי שמבואר ב[[ספר התניא]]{{הערה|פרק ל"א}} שאת רגש ה[[עצבות]] בנוגע לענייני [[עולם הזה]] או סתם עצבות - יש "להפוך" לרגש המרירות - הפועל על האדם וגורם לו לעבוד - בנוגע למצבו הרוחני, מה שגם יבטל את העצבות שלו בענייני עולם הזה. | כפי שמבואר ב[[ספר התניא]]{{הערה|פרק ל"א}} שאת רגש ה[[עצבות]] בנוגע לענייני [[עולם הזה]] או סתם עצבות - יש "להפוך" לרגש המרירות - הפועל על האדם וגורם לו לעבוד - בנוגע למצבו הרוחני, מה שגם יבטל את העצבות שלו בענייני עולם הזה, ויביא אותו ל[[שמחה]]. | ||
המרירות מאופיינת כקטנות וצמצום בעבודת ה' בשונה מה[[התבוננות]] בגדולת ה' המאופיינת כגדלות והרחבה{{הערה|מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ס"ע קסג ואילך, הובא גם ב[https://drive.google.com/file/d/1_x6ZbcIAQCSNLqpiqXzy6NtBGiU6GbPj/view מאמר הרבי מש"פ מקץ מבה"ח טבת ד' דחנוכה תשכ"ד.]}}. | המרירות מאופיינת כקטנות וצמצום בעבודת ה' בשונה מה[[התבוננות]] בגדולת ה' המאופיינת כגדלות והרחבה{{הערה|מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ס"ע קסג ואילך, הובא גם ב[https://drive.google.com/file/d/1_x6ZbcIAQCSNLqpiqXzy6NtBGiU6GbPj/view מאמר הרבי מש"פ מקץ מבה"ח טבת ד' דחנוכה תשכ"ד.]}}. | ||
== שילוב המרירות עם השמחה == | == שילוב המרירות עם השמחה == | ||
הרבי מסביר באחת מן השיחות{{הערה|כרך מא, עמ' 293.}} שיש שני אופנים בעבודה במרירות | הרבי מסביר באחת מן השיחות{{הערה|כרך מא, עמ' 293.}} שיש שני אופנים בעבודה במרירות: | ||
*בליל שישי לפעול עם עניין המרירות, ובשבת עם השמחה. | |||
*לפעול עם שני העניינים יחד. | |||
ב | ב[[קונטרס העבודה]], כתב [[הרבי הרש"ב]], כי ישנם שני סוגי עבודות - עבודה כללית ועבודה פרטית. עבודה כללית ענינה היא שמחה, עבודה פרטית ענינה מרירות. עבודה כללית לדוגמא התבוננות בציור כללי, כלומר, בלי להתבונן בפרטי הציור אלא בציור הכללי. עבודה פרטית – התבוננות בפרטי הציור.{{הבהרה|מה הקשר?}} | ||
==המרירות בהיסטוריה החסידית== | ==המרירות בהיסטוריה החסידית== | ||
חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]] | חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]]{{מקור}}, ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] {{הערה|מסופר שבשעה שהסתלק הצ"צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ"צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ"צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש"ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר"ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח"ג, פ"ח.}} והרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] (הרב מפולטובה){{הערה|תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.}}. | ||
גם בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]]. | גם בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]]. | ||
שורה 53: | שורה 31: | ||
הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, ב[[עקבתא דמשיחא]], אחרי כל הצרות והיסורים וכו'.. הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}. | הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, ב[[עקבתא דמשיחא]], אחרי כל הצרות והיסורים וכו'.. הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}. | ||
[[הרבי]] אמר פעם, ש[[הרבי הריי"צ]] העיד על עצמו, שתנועת הנפש שלו היא שמחה, לכן, עבד על עצמו נגד מידה זו, עד ששונא הוא הוללות וליצנות בכל ליבו. והרבי אמר שאצלו הדבר הוא להפך - תנועת הנפש שלו היא מרירות, וכיוון שעבד על עצמו, הוא שונא מרירות ועצבות {{הערה|מובא בריש ח"א של סדרת הספרים 'פניני התניא' לרב חיים לוי יצחק גינזבורג.}}. | [[הרבי]] אמר פעם, ש[[הרבי הריי"צ]] העיד על עצמו, שתנועת הנפש שלו היא שמחה, לכן, עבד על עצמו נגד מידה זו, עד ששונא הוא הוללות וליצנות בכל ליבו. והרבי אמר שאצלו הדבר הוא להפך - תנועת הנפש שלו היא מרירות, וכיוון שעבד על עצמו, הוא שונא מרירות ועצבות {{הערה|מובא בריש ח"א של סדרת הספרים 'פניני התניא' לרב חיים לוי יצחק גינזבורג.}}. | ||
שורה 61: | שורה 37: | ||
*[[שמחה]] | *[[שמחה]] | ||
*[[עצבות]] | *[[עצבות]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות