משתמש:חסיד של הרבי/קהילת חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''קהילת חב"ד''' זהו כינוי להתבססות של משפחות חסידי חב"ד במקום מסויים, סביב בית כנסת משל...")
 
 
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''קהילת חב"ד''' זהו כינוי להתבססות של משפחות [[חסידי חב"ד]] במקום מסויים, סביב [[בית כנסת]] משלהם, [[משפיע]], [[מורה הוראה|רב]], ומוסדות פרטיים.
'''קהילת חב"ד''' זהו השם המקובל להתבססות של משפחות [[חסידי חב"ד]] במקום מסויים סביב [[בית כנסת]] משלהם, [[משפיע]], [[מורה הוראה|רב]], ומוסדות פרטיים.  
 
ברחבי עשרות ערים ברחבי העולם פזורים קהילות שונות של חסידי חב"ד, גודלם של הקהילות נע בין מספר משפחות בודדות, למאות ואלפי משפחות. הריכוז החב"די הגדול בעולם הוא בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] סביב [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] המונה למעלה מ-5,500 משפחות, הריכוז השני בגודלו הוא ב[[כפר חב"ד]] המונה כ-1,900 משפחות, ולאחריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] ו[[לוד]] המונים כל אחד כ-1,300 משפחות.
 
==רקע==
{{להשלים}}


==היסטוריה של קהילות חב"ד==
==היסטוריה של קהילות חב"ד==
===קהילות חב"ד ברוסיה===
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד ברוסיה הצארית}}
{{להשלים}}
{{להשלים}}
===קהילות חב"ד בלטביה===
מאז [[התייסדות חסידות חב"ד|ייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד]] רבבות חסידים מעשרות ערים ברחבי [[ליטא]] ו[[רוסיה]] התקבצו סביבו, בכל הערים האלה התפתחה קהילה חב"דית שהתרכזה בעיקר סביב בתי-כנסת או מניינים פרטיים שהיו נוהגים לנסוע יחדיו ל[[ליאדי]] או ל[[ליזאנא]] (עקב העומס הרב של החסידים תיקן [[אדמו"ר הזקן]] את [[תקנות ליאזנא]]).
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בלטביה}}
 
===בין השנים [[תקל"ב]] - [[תרכ"ו]]===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
===קהילות חב"ד בפולין===
 
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בפולין}}
===בין השנים [[תרכ"ו]] - [[תרס"ט]]===
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד#ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול}}
{{להשלים}}
{{להשלים}}
===קהילת חב"ד בארץ ישראל===
 
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל}}
===משנת [[תרס"ט]] עד [[מלחמת העולם השנייה]]===
הקהילה החב"דית בוורשה נוסדה על-ידי חסידים שברחו מרוסיה לפולין בעקבות [[גירוש מוסקבה]] בחורף של שנת [[תרנ"א]], והם הקימו בעיר בית כנסת חב"ד וניהלו חיי קהילה עם [[משפיע]] [[רב]] ועוד, בחודש ניסן של אותה שנה נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] על-ידי הרב [[בערל שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] והקהילה התחזקה,בשנת [[תרפ"ב]] שלח [[אדמו"ר הריי"ץ]] לישיבה את המשפיע הרב [[אלטער שימחוביץ‎‎]] מה שחזק יותר את הקהילה החב"דית בעיר. בשנים הבאות בעקבות רדיפת המשטר הקומוניסטי מרבית ישיבות תומכי תמימים נסגרו ומאלה שלא נסגרו ירדו ל[[מחתרת]], כך שהישיבה בוורשה הפכה לישיבה המרכזית והמוני חסידים עברו להתגורר בסמוך אליה, עד שבשיא פריחתה מנתה הישיבה כ-300 תלמידים. בשנת [[תרצ"ד]] העביר [[אדמו"ר הריי"צ]] את מרכז חב"ד מ[[רוסטוב]] ל[[וורשה]] בירת [[פולין]] והתגורר בסמוך ל[[תומכי תמימים וורשה|ישיבת תומכי תמימים בעיר]], בשנים אלה והקהילה החב"דית בעיר הייתה הקהילה החב"דית הגדולה בעולם ומנתה מאות משפחות ואלפי נשפות, בשנת [[תרצ"ו]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מוורשה לאטוואצק{{הערה|{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/497.pdf גיליון מספר 497], עמודים46-47}}.
 
רבני העיירות קופשוק, סקופישוק, פאנידעל, אבעל, ראקישוק שב[[ליטא]] היו חסידי חב"ד תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ובכל עיירה הייתה קהילה חב"דית קטנה. ב[[פוניבז']] הוקמה קהילה חב"דית בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] והיו בה כשני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד ו[[ישיבה]], משפיע הקהילה היה הרב [[שמואל צבי ליסון]]{{הערה|[[בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/7/7d/500.pdf גיליון מספר 500] עמוד 94}}.
{{ערך מורחב|השואה}}
{{להשלים}}
{{להשלים}}
===קהילות חב"ד בשאר העולם===
 
===התבססות קהילות חב"ד לאחר השואה===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
לאחר חורבן יהדות אירופה ב[[שואה]] כמו רוב הקהילות היהודיות גם מרבית קהילות חב"ד ברחבי היבשת נכחדו, ושרידיהם התפזרו בעיקר במחנות הפליטים שהוקמו ב[[אוסטריה]], [[גרמניה]], ו[[צרפת]]. יוצאי דופן היו קהילות חב"ד ב[[ברית המועצות]] שעקב [[מסך הברזל]] המשיכו לפעול בעיקר בערים [[מוסקבה]], [[טשקנט]], ו[[פטרבורג]], אם-כי באופן מחתרתי עקב אימת ה[[קומוניסטים]]. מחוץ לאירופה התקיימו קהילות חב"ד מסודרות עוד לפני השואה ב[[ארצות הברית]] בערים [[ניו יורק]], [[שיקגו]], ו[[בולטימור]]. ו[[בארץ ישראל]] ב[[חברון]], [[ירושלים]], ו[[תל אביב]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|נמלט מפולין הכבושה]] ל[[ארצות הברית]] דאג לבסס מחדש את חסידי חב"ד ברחבי העולם, ובמכתב ששלח לעסקני חב"ד במחנות הפלטים חילק את החסידים לשלושה קבוצות עיקריות: קבוצה ראשונה שתשלח ל[[קראון הייטס]], קבוצה שנייה ל[[פריז]], וקבוצה שלישית ל[[ארץ ישראל]] על-מנת להקים שם את [[כפר חב"ד]].


==קהילות חב"ד כיום==
==קהילות חב"ד כיום==
{{ערך מורחב|האוכלוסייה החב"דית}}
{{להשלים}}
{{להשלים}}


שורה 26: שורה 40:
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[האוכלוסיה החב"דית]]
*[[האוכלוסיה החב"דית]]
*[[התפצלות חסידות חב"ד#ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול]]
{{הערות שוליים}}
12,888

עריכות

תפריט ניווט