16,089
עריכות
אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
{{קהילת חב"ד| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם=אופקים | |שם=אופקים | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
[[קובץ:כנס אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס לילדים שאירגן בית חב"ד בו השתתפו כ-1000 ילדים וילדות]] | [[קובץ:כנס אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס לילדים שאירגן בית חב"ד בו השתתפו כ-1000 ילדים וילדות]] | ||
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]] | [[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]] | ||
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשע"ד]] מונה העיר 35,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם. | העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשע"ד]] מונה העיר 35,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם. | ||
תחילת הקמת מוסדות חב"ד באופקים הייתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת [[תש"ע]]) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד. | |||
ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים. | |||
==קהילת חב"ד== | |||
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, והחל כפתיחה לפעילות החב"דית בעיר במסירת שיעורי תורה. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות , הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]]. | |||
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, שהתגבשו לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות. ביום י"א [[ניסן]] תשס"ג, מונה הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים. | |||
לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר. | |||
בשנת תשע"ה כחלק מתוכנית הפיתוח של העיר אופקים ראש העיר הכריז על בניית 5 שכונות חדשות שיבנו עד תשפ"א והרב הרשקוביץ והרב גכטמן ידידיו של ראש העיר החלו לפעול במאמצים כבירים לקריאת שכונה על שם הרבי וכמה ימים בסמיכות לי"א ניסן ראש העיר הודיע כי בשכונה שבה נבנה בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 תיקרא שכונת "קריית מנחם" על שם הרבי מליובאוויטש. בהמשך, גם לרחוב שבו שוכן בית חב"ד נקרא השם "חסידות חב"ד" ובמקום שבו שוכן בית חב"ד הריף והספריה החסידית ניתן השם "הספריה החסידית, ובסוף שנת תשפ"ב צפוי להיחנך רחוב "הרבי מליובאוויטש". | בשנת תשע"ה כחלק מתוכנית הפיתוח של העיר אופקים ראש העיר הכריז על בניית 5 שכונות חדשות שיבנו עד תשפ"א והרב הרשקוביץ והרב גכטמן ידידיו של ראש העיר החלו לפעול במאמצים כבירים לקריאת שכונה על שם הרבי וכמה ימים בסמיכות לי"א ניסן ראש העיר הודיע כי בשכונה שבה נבנה בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 תיקרא שכונת "קריית מנחם" על שם הרבי מליובאוויטש. בהמשך, גם לרחוב שבו שוכן בית חב"ד נקרא השם "חסידות חב"ד" ובמקום שבו שוכן בית חב"ד הריף והספריה החסידית ניתן השם "הספריה החסידית, ובסוף שנת תשפ"ב צפוי להיחנך רחוב "הרבי מליובאוויטש". | ||
==מוסדות חינוך== | ==מוסדות חינוך== | ||
[[קובץ:תת חדש אופקים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פורוש, ראש העיר איציק דנינו והרב הרשקוביץ בטקס חנוכת המבנה החדש לתלמוד תורה חב"ד אופקים]] | [[קובץ:תת חדש אופקים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פורוש, ראש העיר איציק דנינו והרב הרשקוביץ בטקס חנוכת המבנה החדש לתלמוד תורה חב"ד אופקים]] | ||