2,460
עריכות
אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, והחל כפתיחה לפעילות החב"דית בעיר במסירת שיעורי תורה. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות , הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]]. | השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, והחל כפתיחה לפעילות החב"דית בעיר במסירת שיעורי תורה. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות , הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]]. | ||
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, שהתגבשו לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות | במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, שהתגבשו לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות. | ||
לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר. | לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר. | ||
בשנת תשע"ה כחלק מתוכנית הפיתוח של העיר אופקים ראש העיר הכריז על בניית 5 שכונות חדשות שיבנו עד תשפ"א והרב הרשקוביץ והרב גכטמן ידידיו של ראש העיר החלו לפעול במאמצים כבירים לקריאת שכונה על שם הרבי | בשנת תשע"ה כחלק מתוכנית הפיתוח של העיר אופקים ראש העיר הכריז על בניית 5 שכונות חדשות שיבנו עד תשפ"א והרב הרשקוביץ והרב גכטמן ידידיו של ראש העיר החלו לפעול במאמצים כבירים לקריאת שכונה על שם הרבי. ואכן, כמה ימים בסמיכות לי"א ניסן ראש העיר הודיע כי בשכונה שבה נבנה בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 תיקרא שכונת "קריית מנחם" על שם הרבי מליובאוויטש. בהמשך, גם לרחוב שבו שוכן בית חב"ד נקרא השם "חסידות חב"ד" ובמקום שבו שוכן בית חב"ד הריף והספריה החסידית ניתן השם "הספריה החסידית, בנוסף, בסוף שנת תשפ"ב צפוי להיחנך רחוב "הרבי מליובאוויטש" בעיר. | ||
==מוסדות חינוך== | ==מוסדות חינוך== | ||
[[קובץ:תת חדש אופקים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פורוש, ראש העיר איציק דנינו והרב הרשקוביץ בטקס חנוכת המבנה החדש לתלמוד תורה חב"ד אופקים]] | [[קובץ:תת חדש אופקים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פורוש, ראש העיר איציק דנינו והרב הרשקוביץ בטקס חנוכת המבנה החדש לתלמוד תורה חב"ד אופקים]] | ||