צוואת הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,049 בתים ,  24 באוקטובר 2021
ביטול גרסה 501494 של איצקוקו (שיחה) - זהירות - לפני שתחסם
(ביטול גרסה 501489 של חב"דפדי פעיל (שיחה) שחזור ללא דיון)
תגית: ביטול
(ביטול גרסה 501494 של איצקוקו (שיחה) - זהירות - לפני שתחסם)
תגית: ביטול
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|העתקה מחב"ד אינפו}}
{{שכתוב|העתקה מחב"ד אינפו}}
[[הרבי]] כתב 2 '''צוואות''' צוואה אחת (ששנויה במחלוקת כמפורט להלן) הנוגעת לניהול המוסדות בשנת [[תשמ"ח]] בעזרת שלושה רבנים בתור סגולה לאריכות ימים וצוואה נוספת הנוגעת לרכושו הפרטי של הרבי ונחתמה על ידי עורך דין.
[[הרבי]] כתב '''צוואה''' בשנת [[תשמ"ח]] בעזרת שלושה רבנים בתור סגולה לאריכות ימים.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
===הצוואה הכללית===
ביום שני, [[י"ד בסיון]] [[תשמ"ח]], שעה קלה לאחר [[תפילת מנחה]], נקראו אל ביתו של [[הרבי]] מזכירו האישי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] וחבר המזכירות הרב [[ניסן מינדל]]. השניים שמעו מפי [[הרבי]] כי עלה ברצונו הקדוש, "להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה".
ביום שני, [[י"ד בסיון]] [[תשמ"ח]], שעה קלה לאחר [[תפילת מנחה]], נקראו אל ביתו של [[הרבי]] מזכירו האישי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] וחבר המזכירות הרב [[ניסן מינדל]]. השניים שמעו מפי [[הרבי]] כי עלה ברצונו הקדוש, "להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה".


שורה 146: שורה 143:
לאחר חקירה ודרישה, שכללה גביית עדות ובחינה מדוקדקת של העובדות, פירסמו הרבנים גילוי דעת, לפיו הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי. בין היתר התבססה ההחלטה על עדות של ראש ישיבת תות"ל הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מאחד העדים החתומים על הצוואה (הרב פיקרסקי) כי הרבי אכן חתם על הצוואה (אלא שלידינו לא הגיע העותק הזה), וקבעו כי הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי.
לאחר חקירה ודרישה, שכללה גביית עדות ובחינה מדוקדקת של העובדות, פירסמו הרבנים גילוי דעת, לפיו הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי. בין היתר התבססה ההחלטה על עדות של ראש ישיבת תות"ל הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מאחד העדים החתומים על הצוואה (הרב פיקרסקי) כי הרבי אכן חתם על הצוואה (אלא שלידינו לא הגיע העותק הזה), וקבעו כי הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי.


כאשר אלו שהחזיקו באגודת חסידי חב"ד וב[[מרכז לעניני חינוך]] נקראו לבוא לדין תורה על מנת לברר את טענותיהם לאי קיום רצונו של הרבי הם סירבו, ומאז היו זמן ארוך בגדר ד"לא צייתא לדינא", עד לביטולו על ידי הרב אזדבא בשנת תש"ע <ref>[https://col.org.il/news/54204 לאחר 15 שנה: הוסר כתב ה"לא צייתי לדינא"]</ref>.
כאשר אלו שהחזיקו באגודת חסידי חב"ד וב[[מרכז לעניני חינוך]] נקראו לבוא לדין תורה על מנת לברר את טענותיהם לאי קיום רצונו של הרבי הם סירבו, ומאז הם בגדר ד"לא צייתא לדינא".


בהתאם לכך הורו רבני השכונה חברי ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]], לרב [[שלום מענדל סימפסון]] ולרב [[ניסן מינדל]], כי זוהי זכותם לממש את הצאווה כחברי המוסדות המרכזיים של [[מרכז לעניני חינוך]], להדפיס את ספרי [[קה"ת]] ולקיים את [[כינוס השלוחים העולמי]].
בהתאם לכך הורו רבני השכונה חברי ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]], לרב [[שלום מענדל סימפסון]] ולרב [[ניסן מינדל]], כי זוהי זכותם לממש את הצאווה כחברי המוסדות המרכזיים של [[מרכז לעניני חינוך]], להדפיס את ספרי [[קה"ת]] ולקיים את [[כינוס השלוחים העולמי]].
==הצוואה הפרטית==
הרבי כתב צוואה נוספת הנוגעת לרכושו הפרטי, לפיה מוריש הרבי את ביתו ורכושו הפרטי לאגודת חסידי חב"ד והאפוטרופוס הממונה על ניהול העזבון הוא מזכירו של הרבי הרב חיים יהודה קרינסקי.
צוואה זו נחתמה ע"י עורך דין ואכן לאחר הסתלקות הרבי מונה הרב קרינסקי למנהל עזבונו של הרבי ובכללו ביתו הפרטי, רשימות קודשו ושאר רכושו.


==ראו גם==
==ראו גם==
9,455

עריכות

תפריט ניווט