פורים דמוקפין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  25 בפברואר 2021
שורה 33: שורה 33:
== "שושן פורים" ==
== "שושן פורים" ==
בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.
בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.
הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה| שאילתא סז}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה}} שגם שושן פורים הוא כ[[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז}} מ"מ [[אלו ואלו דא"ח]]{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך}}.
הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה| שאילתא סז}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז}} מ"מ [[אלו ואלו דא"ח]]{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך}}.
===בתורת החסידות===
===בתורת החסידות===
הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.
הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.
1,711

עריכות

תפריט ניווט