1,706
עריכות
←"שושן פורים"
| שורה 33: | שורה 33: | ||
== "שושן פורים" == | == "שושן פורים" == | ||
בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד. | בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד. | ||
הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה| שאילתא סז}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה}} שגם שושן פורים הוא כ[[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז מ"מ [[אלו ואלו דא"ח]]{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך}}. | הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה| שאילתא סז}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה}} שגם שושן פורים הוא כ[[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז}} מ"מ [[אלו ואלו דא"ח]]{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך}}. | ||
===בתורת החסידות=== | ===בתורת החסידות=== | ||
הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים. | הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים. | ||