סעודת אחשוורוש: הבדלים בין גרסאות בדף

אחרים מפרשים כי באותה העת שקט ממלחמותיו בכיבוש העמים שמרדו בו{{הערה|1=אבן עזרא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=56&hilite= מנות הלוי עמוד כח].}}. ויש מפרשים על פי דברי התרגום שני{{הערה|תרגום א, א.}} כי בניגוד לתחילת מלכותו בה מלך אחשוורוש בכל העולם, באותה התקופה נחל מפלה בשדה הקרב ומספר מדינות מלכותו קטן. ולמרות זאת כיוון שראה כי נשארו כל ישראל תחת מלכותו, ראה בזה אחשוורוש אות וסימן לשליטתו עליהם, וברוב שנאתו אליהם רצה לטמאם בסעודתו.{{הערה|פירוש 'מגילת סתרים' א, ב.}} לדברי כמה מן הפרשנים סיבת המשתה היה לצורך חישוב תמונת מצב בתחומים הכלכליים והביטחוניים ("חֵיל פָּרַס וּמָדַי"). בסעודה זו רצה גם לבסס את שלטונו המלכותי בשל כך הגדיל להראות את עוצמת עשירותו וכוחו וכתיאור המגילה: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". כהמשך לאמור כותב ר' שלמה אלקבץ בפירושו מנות הלוי, מיוסד על דברי המדרש{{מקור|אסתר רבה פרשה א.}} כי [[נבוכדנצר]] מלך בבל בצרות עינו בחר להחביא את כל הכסף וה[[זהב]] שגזל מכל הארצות שכבש, ואוצר זה הגיע לידיו של אחשוורוש ובשמחה זו קם ועשה משתה.  

במהלך תיאור המשתה אומרת המגילה{{הערה|אסתר א, ח.}} "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך.. לעשות כרצון איש ואיש". בפירושו הפשוט, מתכוון הפסוק לומר שמגמתו של המלך בסעודה זו הייתה להשביע את רצונם של המשתתפים, ולכן לא אנסו אנשים לשתות [[יין]] בכלי גדול יותר מהקיבולת שלהם - נוהג שהיה מקובל אז בסעודות שונות{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14959&hilite=01f018a7-2216-46fb-ba16-d99e0e8a04a8&st=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99&pgnum=176 לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחת פורים א']. וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16036&st=%u05D0%u05D9%u05E9%20%u05D5%u05D0%u05D9%u05E9 שיחת פורים תשמ"ג] הוראה מכך, כיצד אמור להתנהל משטר אנושי.}}.

ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ב, יד.}} מבארים על כך ה[[תנאים]], כי רצונו של אחשורוש להשביע את רצון שני הצדדים המנוגדים - מרדכי והמן - היה בלתי אפשרי, כשם שהרוח אינה יכולה לנשוב בשני כיוונים בו זמנית. המדרש מוסיף, כי [[לעתיד לבוא]] אכן יקרה מצב בו ישיב [[הקדוש ברוך הוא]] רוח לשני כיוונים בו זמנית, כיון שבכוחו של [[הקדוש ברוך הוא]] למלא שתי רצונות סותרים.

במפרשים מבואר{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} כי לבד החטא שבעצם ההשתתפות, עיקר החטא הוא שההשתתפות הייתה מתוך הנאה מתוך תחושה של כבוד ושייכות לסעודה. הרבי מוסיף ומבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&st=&pgnum=182&hilite= לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים א'].}}: כי חיוב הכליה בעקבות מעשה זה לא היה כעונש על חטא, אלא תוצאה ישירה ממעשיהם. על פי טבע ליהודים באותה התקופה לא היה זכות קיום, המלך אחשוורוש שלט בכל העולם, שרו הגדול והחשוב ביותר היה המן ששנא יהודים בכל מאודו. ולמרות זאת היות וקיום היהודים אינו על פי טבע רק באופן ניסי לא יכל המן להם, אולם בעת שנהנו מסעודת הרשע והחשיבו את מציאותו (משום ששכחו כי יהודי נעלה יותר מהנהגת הטבע ואדרבה החשיבו ונתנו עליונות לשליטת אומות העולם.{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות חלק מו עמוד 156 ואילך (פורים תשכ"ו).}}), מעשה זה נוגד להשגחה המיוחדת שעליהם ו'בדרך ממילא' השליטו עליהם את דרכי הטבע ושלטה בהם גזירת המן ואחשוורוש{{הערה|ראה גם תורת מנחם התוועדויות חלק מט עמוד 196 ואילך (פורים תשכ"ז).}}.