4,016
עריכות
משתמש:שמואל חיים/ברודי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
במרחב הפרטי
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''ברודי''' הינה עיר במחוז לבוב שבאוקראינה. ==החסידות בעיר== החסידות הגיע לעיר בעקבות מל...") |
(במרחב הפרטי) |
||
| (24 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברודי''' הינה עיר במחוז [[לבוב]] שב[[אוקראינה]]. | [[קובץ:Броди. Синагога.jpg|ממוזער|הקליוז בברודי]] | ||
'''ברודי''' (ברוד) הינה עיר במחוז [[לבוב]] שב[[אוקראינה]]. במשך שנים רבות העיר היית מאוכלסת ברובה ביהודים. ועד ל{{ה|שואה}} נחשבה למחוז מרכזי בהנהגה היהודית שהשפיעה על הקהילה היהודית באירופה כולה. | |||
==תולדות היהודים בברוד== | |||
יהודים ישבו בברודי כמעט עם היווסדה והיו מאורגנים בקהילה כבר בסוף המאה ה-16. בזמן [[גזירות ת"ח-ת"ט]] היו בברודי כ-400 משפחות יהודיות. | |||
במהלך השנים עלה מספר היהודים בעיר, והעיר נהיית כעיר שרוב המכריעה של תושביה היו יהודים. | |||
בשנת תקמ"ג היוו היהודים 82% מהאוכלוסייה, 11,137 נפש מתוך 13,609 תושבים. בשנת תקנ"ט עלה המספר ל-14,105 יהודים מתוך 16,401 בכלל האוכלוסייה (86%). | |||
רבה הראשון הידוע לנו בשם הוא ר' שאול קצנלבוגן; ישנה עדות כתובה על היותו רב העיר ב-1664, וכנראה נתמנה לרב עוד קודם לכן. | |||
הרב קצנלבוגן נבחר לשבת בין רבני [[ועד ארבע הארצות]], ובשנת תל"ח (1677) היה חתום עם יתר רבני ועד ארבע הארצות על הסכמת הוועד להדפסת התנ"ך בתרגום ליידיש. | |||
אחריו כיהן בקודש (1690–1704) ר' יצחק קרקובר, שהוזכר קודם, אבי משפחת באב"ד. | |||
רבני המאה ה-18, נוסף לתפקידים הרגילים של רב עיר, היו צריכים להתמודד עם שתי תנועות שאיימו על יציבות הקהילה – השבתאות וספיחיה, והמשכה [[המלחמה בכת הפרנקסטים|התנועה הפרנקיסטית]]. | |||
ר' אליעזר רוקח (1718–1735, אז עבר לאמסטרדם) צירף את הסכמתו להחרמת ספריו של ר' משה חיים לוצאטו (רמח"ל) משום שנחשד בשבתאות. | |||
ר' נתן נטע (1747–1756) יזם אספת רבנים שבה הוטל חרם על [[המלחמה בכת הפרנקסטים|יעקב פרנק ועדתו]]. בגלל עמדתו זו הכריחו אותו השלטונות להתפטר ממשרתו כרב. | |||
ר' יצחק הלוי הורוביץ (1760–1765) חתם על המלחמה [[המלחמה בכת הפרנקסטים|בכת הפרנקסטים]], אולם ניסה לאמץ עמדה פשרנית יותר כלפי ר' [[יהונתן אייבשיץ]], שעימותו עם ר' [[יעקב עמדין]] היה כידוע תולדה של המאבק נגד השבתאות. | |||
==החסידות בעיר== | ==החסידות בעיר== | ||
החסידות הגיע לעיר בעקבות מלחמות רבות שהיו אז בין [[צרפת]] ל[[רוסיה]], בעקבות כך הגיעו קבוצה גדולה של [[חסידי אשכנז]] שהקימו את '''[[הקלויז בברוד]]''', חכמי הקליוז | החסידות הגיע לעיר בעקבות מלחמות רבות שהיו אז בין [[צרפת]] ל[[רוסיה]], בעקבות כך הגיעו קבוצה גדולה של [[חסידי אשכנז]] שהקימו את '''[[הקלויז בברוד]]''', חכמי הקליוז חלקם חלקו על הבעש"ט, עכ"פ בתחילת דרכו, וחלקם היו מיודדים עם [[הבעש"ט]], ויש מחכמי הקליוז שהיו מתלמידי הבעש"ט. | ||
אשתו השניה של הבעל שם טוב, הייתה מהעיר ברוד, וגיסו הרב [[גרשון מקיטוב]] היה מראשי [[הקלויז בברוד]] ואף [[הבעל שם טוב]] עצמו גר תקופה מסוימת בעיר זאת. | |||
בתקופת [[המגיד ממזריטש]], יצאו ה[[מתנגדים]] בעיר, נגד הספר "[[תולדות יעקב יוסף]]", רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]] יצא אז נגדם והשקיט את טענותיהם. | |||
בשנת תקל"ב, אותה שנה שבה הוכרז החרם נגד החסידות ב[[ווילנא]], הוכרז חרם על החסידות גם בברודי. אולם חרם ברודי היה קל מהחרם וילנא, והוא רק הגביל את זכויותיה והתפשטותה של התנועה החסידית. | |||
בעיר שימש כמגיד מישרים במשך תקופה, הרב [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], מחשובי תלמידי הבעש"ט והמגיד. | |||
בשנת [[תרל"ב]] מונה כרב העיר, החסיד רבי [[חיים יהודה לייב ליטווין]]. | בשנת [[תרל"ב]] מונה כרב העיר, החסיד לשעבר רבי [[חיים יהודה לייב ליטווין]] אולם הודח משם ע"י קנאים חסידים {{מקור}}. | ||
ב[[שואה]] הושמדו רוב יהודי העיר. | ב[[שואה]] הושמדו רוב יהודי העיר. | ||
==הווה== | ==הווה== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
'''[https://zachor.michlala.edu/khila/brodi.asp קורות קהילת ברודי, מתחילתה ועד לאחר השואה].''' | |||
[[קטגוריה:אוקראינה]] | |||