שינויים

באגרת זו{{הערה|קטעים מהאגרת הושמטו, ובשלימותה היא מודפסת בבסימן זה (בדומה [[אגרות קודש (אדמואגרת הקודש - פרק י"ר הזקן)ט|אגרות קודשלסימן י"ט]].}} ) הובאו '''אוסרשתי''' הרבי הזקן לבקש ממנו על גשמיות. למרות זאתאגרות קודש שונות{{הערה|ולמרות שבקטעים שהושמטו ישנם ביטויים '''חריפים''' כנגד השואלים עצות בגשמיות}} המשיכו החסידים לשאול, '''והרביים המשיכו לענותשנכתבו בזמנים שונים ובהקשרים שונים.'''{{ש}}ומדוע המשיכו, הלא הרבי אסר זאת בתכלית האיסור? אמרו חסידים הראשונים, שברשימה "נפש השפלה"וכמוהו גם כאן צורפה השניה לתניא רק כעבור שנים רבות{{הערה|הרשימה "נפש השפלה" וגדולה מזו, למרות ש'מגודל טרדותי' נכתבה באותה שנה שנכתבה 'מאהבה מסותרת' היא צורפה לתניא רק 86 שנים מאוחר יותר (מודפסת ב[[אגרות קודש (אדמוספר התניא#אגרת הקודש|בדפוס וילנא תר"ר הזקן)|אגרות קודשס]]) היא הדבר האחרון שכתב .}}, אך בשונה מ[[אדמואגרת הקודש - פרק י"ר הזקןט|האותיות הנגלות]] והיה זה {{הערה|המצורפת לסימן י"קרוב לזמן הסתלקותו".}} ט, שתוכנה '''משלים''הוא עצמו התיר זאת!'את 'עוטה אור כשלמה'.}} אין קשר (גלוי) בין האגרות - ויהי לפלא.{{ש}}{{ש}}

'''מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''בתחילת האגרת מתאונן הרבי הזקן שלשוא מטרידים אותו בבקשות גשמיות, ומסביר כיוון שעל שאלות כאלו יכול רק [[נביא ]] לענות.בהמשכה הוא מלמד זכות (על המבקשים), ומסביר שיסורים ש[[יסורים]] באים על אדם רק לטובתו - (למרק עוונותיו).ומסיים, שאם האדם יכיר בכך (שהיסורים הם לטובתו, לכפר עוונותיו) יבין את גודל '''חסדי''' ה' (שממרק עוונותיו), וזה עצמו יגלה את אהבת ה' '''ויבטל''' את הדינים.{{ש}}{{ש}} '''מגודל טרדותי'''האגרת "יוצקת" את שני היסודות להצלחה בעבודת ה':{{ש}}:'''א. רצון חזק''': קודם לעבודת ה' צריך להתחזק ברצון להתגבר על כל מניעה{{הערה|לעבודת ה' יתכנו הפרעות פנימיות (כגון מידות לא טובות, טממטום הלב וכדומה) או חיצונית (כגון קשיי פרנסה, גזירות הגויים וכו').}}. העבודה עצמה היא התבוננות המעוררת את הרגש, אך בלי רצון פשוט והתמסרות עצמית לא יוכל להצליח.{{ש}}:'''ב. אהבת ישראל''': מאחר ונשמות ישראל כלולות זו מזו, יכולה האלוקות להתגלות רק כשהן מאוחדות{{הערה|אך לא כשיש פירוד, והרי זה כמשל שפירוד איברים (אפילו חיצוניים) משפיע על הלב.}}.