1,520
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ב'''פרק אגרת הקודש כ"ב- מאהבה מסותרת תוכחה מגולה''' של [[אגרת הקודש]] מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] את חסידיו על שמתאוננים על ה[[יסורים]] שבאים עליהם - למרות שהסיבה שהם מתאוננים הם מכיון שרוצים ל[[עבודת השם|עבוד את ה']], ומסביר כי עליהם לקבל את היסורים ב[[שמחה]] כבן המקבל מכות מאביו הרחמן והצדיק.
==סיכום הפרק==
מאהבה מסותרת תוכחת מגולה. איפה מצאתם מכל סיפרי חכמי ישראל ראשונים ואחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמית כדת מה לעשות בעניני העולם הזה. דבר זה הוא מנהג ראוי לנביאים אשר היו לפנים בישראל ומה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה נהנהין ממנו עצה ותושיה הכוונה בעצה לסוד העיבור ותושיה לדברי תורה המתישים כוח הסטרא אחרא.
והטעם שבאים לבקש עצה גשמית היא מאהבת עצמם ואפילו אהבת עצמם שלשם שמים אין זה הדרך הנכונה.==גוף האגרת=={{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ב}}}}
אם ==סיכום==בתחילת האגרת מתאונן הרבי הזקן שלשוא מטרידים אותו בבקשות גשמיות, ומסביר שעל שאלות כאלו יכול רק נביא לענות.בהמשכה הוא מלמד זכות (על המבקשים), ומסביר שיסורים באים ייסורים על אדם רק לטובתו - למרק עוונותיו.ומסיים, שאם האדם שיידע נאמנה כי זה מאיתו יתברך ואין צריך להפוך עורף אלא לקבל יכיר בכך (שהיסורים הם לטובתו, לכפר עוונותיו) יבין את הדברים ויתירה מכך לקבל גודל '''חסדי''' ה' (שממרק עוונותיו), וזה עצמו יגלה את הדברים בשמחה. כי אהבת ה' '''ויבטל''' את אשר יאהב השם יוכיחהדינים.
עוד מעורר רבנו על תפילה בקול רם. ולהתחזק באהבת רעים.==מושגים יסודיים בפרק==*[[יסורים]]*[[ברכה#החילוק בין ברכה והצלחה|ברכה מאדמו"ר]]
אין תקציר עריכה
{{תניא}}
==מבוא לפרק==באיגרת זאת מתאונן באגרת זו{{הערה|קטעים מהאגרת הושמטו, ובשלימותה היא מודפסת ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן )|אגרות קודש]].}} '''אוסר''' הרבי הזקן לבקש ממנו על גשמיות. למרות זאת{{הערה|ולמרות שבקטעים שהושמטו ישנם ביטויים '''חריפים''' כנגד השואלים עצות בגשמיות}} המשיכו החסידים שבאים לשאול עצות גשמיות באומרו איפה מצאתם להיות מנהג לשאול לחכם בעצה גשמית מה לעשות בענייני העולם כי שאלה כזו צריכים להפנות לנביאים ולא לחכמים. ומסיים רבנו את האיגרת באריכות הביאור כיצד לפעול התעוררות ביראת השם ובקבלת ייסורים מתוך אהבה, '''והרביים המשיכו לענות.'''{{ש}}==גוף הפרק==ומדוע המשיכו, הלא הרבי אסר זאת בתכלית האיסור? אמרו חסידים הראשונים, שברשימה "נפש השפלה"{{קטע תניאהערה|קטע=אגרת כהרשימה "נפש השפלה"(מודפסת ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כאגרות קודש]]) היא הדבר האחרון שכתב [[אדמו"ר הזקן]] והיה זה "קרוב לזמן הסתלקותו"ב}}.}}'''הוא עצמו התיר זאת!'''.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"א|פרק כ"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ג|פרק כ"ג]]}}
{{הערות שוליים))
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
