התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמת חצרות וענפים חדשים ב[[חסידות חב"ד]],  שהם: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]], וממשיכתה של שושלת חב"ד [[חב"ד ליובאוויטש]]. מקימי החצרות השונים היו ארבעה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר לחסידי חב"ד}}, שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]], וממשיך דרכו של הצמח צדק ה[[אדמו"ר המהר"ש]].

==רקע==

לאחר פטירת רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], ובמהשך בין בניהם רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] ורבי [[יהודה ירחמיאל מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד ממש זמן קצר, ובדור השני שלו האדמו"ר רבי ירמיאל נפטר מס' שנים לאחר שעלה על כס הנשיאות, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי ורוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].

{{להשלים}}