39,916
עריכות
נדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה 269729 של שלום (שיחה)
מ (החלפת טקסט – " נדר " ב־" נדר ") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן. | נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן. | ||
למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של | למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}} | ||
כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}} | כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}} | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[התרת נדרים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[התרת נדרים]]}} | ||
החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה | החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק. | ||
מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י. | מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י. | ||