2,913
עריכות
נדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}} | כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}} | ||
==בחסידות== | |||
ב[[חסידות]] שואלים {{הערה| מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]] {{הערה|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"? | |||
ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור? | |||
ומבארים: ישנם ג' בחינות: א. [[מוחין]] המתלבשים ב[[עולם]], שהיא ההנהגה על פי ה[[תורה]] ומבחינתה "דייך מה שאסרה תורה". | |||
ב. ספירת ה[[בינה]] שלמעלה מעולמות, ולגבה "כולא קמיה כלא חשיב" וצריך להיות בפרישות מ[[העולם]], ומבחינה זו הוא בחינת הנדרים, אך בחינה זו הוא [[ביטול היש]] בלבד. | |||
ג. ספירת ה[[חכמה]], שמכח [[אור אין סוף ב"ה]] המלובש בה גם נותנת מקום ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] ובכל זאת הוא ב[[ביטול במציאות]] ש[[אור אין סוף ב"ה]] הוא נושא הפכים להיותו עצמי, ומבחינה זו הכח להתרת הנדר על ידי החכם. | |||
==התרת נדרים== | ==התרת נדרים== | ||