14,699
עריכות
(←אנ"ש ממלאים את ההוראה: עריכה) |
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ") |
||
שורה 69: | שורה 69: | ||
== הוראת העזיבה מתבטלת == | == הוראת העזיבה מתבטלת == | ||
במכתב כללי שכתב הרבי בערב פסח שני, י"ג אייר תשל"ה, שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו-כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי"ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: "בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] תשכ"ח, בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי"ד באייר קרוב לירושלים ת"ו. ויה"ר שיקויים בעגלא דידן בלשון הרמב"ם ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל". | במכתב כללי שכתב הרבי בערב פסח שני, י"ג אייר תשל"ה, שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו-כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי"ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: "בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] תשכ"ח, בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי"ד באייר קרוב לירושלים ת"ו. ויה"ר שיקויים בעגלא דידן בלשון [[הרמב"ם]] ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל". | ||
הרבי קובע בבירור, כי מאז "היום השביעי" [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים - ש. ג.] מנהיגי ישראל רוצים למסור את הר הבית וירושלים לידי הערבים, ועל כן ממילא אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק שביטל את ההוראה, אלא באהבת ישראל העצומה שלו הוא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי "כבר מאז ‘היום השביעי' אומרים הם לאדום "אחי הוא... ויעלהו". | הרבי קובע בבירור, כי מאז "היום השביעי" [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים - ש. ג.] מנהיגי ישראל רוצים למסור את הר הבית וירושלים לידי הערבים, ועל כן ממילא אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק שביטל את ההוראה, אלא באהבת ישראל העצומה שלו הוא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי "כבר מאז ‘היום השביעי' אומרים הם לאדום "אחי הוא... ויעלהו". |
עריכות