39,916
עריכות
קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אנ"ש ממלאים את ההוראה: עריכה
מ (החלפת טקסט – " תשל"ה " ב־" תשל"ה ") |
(←אנ"ש ממלאים את ההוראה: עריכה) |
||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
בעקבות הוראות אלו של הרבי, נהגו עשרות רבות מחסידי חב"ד, לצאת מירושלים ולא להימצא בה או בקרבתה בערב חג הפסח, כדי שלא להיכנס לשאלה ההלכתית בנוגע להקרבת קרבן פסח בזמן הזה. | בעקבות הוראות אלו של הרבי, נהגו עשרות רבות מחסידי חב"ד, לצאת מירושלים ולא להימצא בה או בקרבתה בערב חג הפסח, כדי שלא להיכנס לשאלה ההלכתית בנוגע להקרבת קרבן פסח בזמן הזה. | ||
המשפיע הנודע הגה"ח הרב [[משה וובר]] התארח בפסח הראשון שלאחר ההוראה (פסח תשכ"ט) אצל הרב ישעיהו הרצל, שהיה ממייסדי שכונת נחלת הר חב"ד, ובכך גם חיזק את השכונה החדשה. הרב וובר התארח בביתו במשך כל חג הפסח. כך נהג כל השנים עד הוראתו של הרבי בשנת [[תשל"ה]] | המשפיע הנודע הגה"ח הרב [[משה וובר]] התארח בפסח הראשון שלאחר ההוראה (פסח תשכ"ט) אצל הרב ישעיהו הרצל, שהיה ממייסדי שכונת נחלת הר חב"ד, ובכך גם חיזק את השכונה החדשה. הרב וובר התארח בביתו במשך כל חג הפסח. כך נהג כל השנים עד הוראתו של הרבי בשנת [[תשל"ה]]. הרב [[שמואל שניאורסאהן]], ראש ‘כולל חב"ד' באה"ק, היה בין אלו שדאגו לצאת [[מירושלים]], כאשר במקביל עשו מכך פרסום גדול בקיום דברי הרבי. הוא מספר לנו כי נהג להיות אצל גיסו הרב גרוזמן בכפר חב"ד, או לעיתים בהדסה עין כרם הנחשבת כ"דרך רחוקה" לעניין קרבן פסח. | ||
הרב [[שמואל שניאורסאהן]], ראש ‘כולל חב"ד' באה"ק, היה בין אלו שדאגו לצאת [[מירושלים]], כאשר במקביל עשו מכך פרסום גדול בקיום דברי הרבי. הוא מספר לנו כי נהג להיות אצל גיסו הרב גרוזמן בכפר חב"ד, או לעיתים בהדסה עין כרם הנחשבת כ"דרך רחוקה" לעניין קרבן פסח. | |||
למרות שהרבי שלח בעניין מכתבים רבים, הרבי לא יצא ב'מבצע' גדול סביב נושא זה, והשטורעם לא היה בערך וביחס לשאר מבצעיו הק', אולי סיבת הדבר, כיון שאין זה עניין שיהיה אפשר להשרישו בקרב רבבות אלפי ישראל, ולצוותם לעזוב את בתיהם בערב חג הפסח. הרבי הביע את דעתו הברורה בנושא, ומי שחרד לדברי ההלכה שהרבי הציגם בבהירות, הבין לבד כי עליו לצאת באותן שעות בודדות בהם היו צריכים להקריב את הפסח. | למרות שהרבי שלח בעניין מכתבים רבים, הרבי לא יצא ב'מבצע' גדול סביב נושא זה, והשטורעם לא היה בערך וביחס לשאר מבצעיו הק', אולי סיבת הדבר, כיון שאין זה עניין שיהיה אפשר להשרישו בקרב רבבות אלפי ישראל, ולצוותם לעזוב את בתיהם בערב חג הפסח. הרבי הביע את דעתו הברורה בנושא, ומי שחרד לדברי ההלכה שהרבי הציגם בבהירות, הבין לבד כי עליו לצאת באותן שעות בודדות בהם היו צריכים להקריב את הפסח. | ||
מעניין להוסיף כי גם הרבי מבעלזא, הרה"ק רבי [[אהרן רוקח]] זצוק"ל, הקפיד שלא להיות בערב פסח בירושלים, למרות שזה היה הרבה קודם מלחמת ששת הימים, וזאת בשל ספק העניין של קרבן פסח. עניין זה מובא בספר על הרה"ק מבעלזא, שם מסופר כי בחורף תש"ד הגיע הרה"ק מבעלזא לעיה"ק ירושלים, ובימים הסמוכים לבואו הביע את רצונו לעזוב את ירושלים, אולם הדבר לא יצא לפועל. כאשר התקרב חג הפסח, החל האדמו"ר להביע דרישה חד משמעית לעזוב לפני פסח, ואמר כי חייב לעזוב לפני פסח. | מעניין להוסיף כי גם הרבי מבעלזא, הרה"ק רבי [[אהרן רוקח]] זצוק"ל, הקפיד שלא להיות בערב פסח בירושלים, למרות שזה היה הרבה קודם מלחמת ששת הימים, וזאת בשל ספק העניין של קרבן פסח. עניין זה מובא בספר על הרה"ק מבעלזא, שם מסופר כי בחורף תש"ד הגיע הרה"ק מבעלזא לעיה"ק ירושלים, ובימים הסמוכים לבואו הביע את רצונו לעזוב את ירושלים, אולם הדבר לא יצא לפועל. כאשר התקרב חג הפסח, החל האדמו"ר להביע דרישה חד משמעית לעזוב לפני פסח, ואמר כי חייב לעזוב לפני פסח. | ||
אחיו הרה"ק ר' מרדכי מבולגרייא זצוק"ל (אביו של האדמו"ר הנוכחי) הסביר כי אחיו חושש מאפשרות של המצאות בירושלים בזמן הקרבת קרבן פסח, ומעדיף להיות "בדרך רחוקה" | אחיו הרה"ק ר' מרדכי מבולגרייא זצוק"ל (אביו של האדמו"ר הנוכחי) הסביר כי אחיו חושש מאפשרות של המצאות בירושלים בזמן הקרבת קרבן פסח, ומעדיף להיות "בדרך רחוקה". | ||
== הוראת העזיבה מתבטלת == | == הוראת העזיבה מתבטלת == | ||