14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " תשכ"ח " ב־" תשכ"ח ") |
מ (החלפת טקסט – " תשל"ה " ב־" תשל"ה ") |
||
שורה 60: | שורה 60: | ||
בעקבות הוראות אלו של הרבי, נהגו עשרות רבות מחסידי חב"ד, לצאת מירושלים ולא להימצא בה או בקרבתה בערב חג הפסח, כדי שלא להיכנס לשאלה ההלכתית בנוגע להקרבת קרבן פסח בזמן הזה. | בעקבות הוראות אלו של הרבי, נהגו עשרות רבות מחסידי חב"ד, לצאת מירושלים ולא להימצא בה או בקרבתה בערב חג הפסח, כדי שלא להיכנס לשאלה ההלכתית בנוגע להקרבת קרבן פסח בזמן הזה. | ||
המשפיע הנודע הגה"ח הרב [[משה וובר]] התארח בפסח הראשון שלאחר ההוראה (פסח תשכ"ט) אצל הרב ישעיהו הרצל, שהיה ממייסדי שכונת נחלת הר חב"ד, ובכך גם חיזק את השכונה החדשה. הרב וובר התארח בביתו במשך כל חג הפסח. כך נהג כל השנים עד הוראתו של הרבי בשנת תשל"ה על כך (ועל כך בהמשך). | המשפיע הנודע הגה"ח הרב [[משה וובר]] התארח בפסח הראשון שלאחר ההוראה (פסח תשכ"ט) אצל הרב ישעיהו הרצל, שהיה ממייסדי שכונת נחלת הר חב"ד, ובכך גם חיזק את השכונה החדשה. הרב וובר התארח בביתו במשך כל חג הפסח. כך נהג כל השנים עד הוראתו של הרבי בשנת [[תשל"ה]] על כך (ועל כך בהמשך). | ||
הרב [[שמואל שניאורסאהן]], ראש ‘כולל חב"ד' באה"ק, היה בין אלו שדאגו לצאת [[מירושלים]], כאשר במקביל עשו מכך פרסום גדול בקיום דברי הרבי. הוא מספר לנו כי נהג להיות אצל גיסו הרב גרוזמן בכפר חב"ד, או לעיתים בהדסה עין כרם הנחשבת כ"דרך רחוקה" לעניין קרבן פסח. | הרב [[שמואל שניאורסאהן]], ראש ‘כולל חב"ד' באה"ק, היה בין אלו שדאגו לצאת [[מירושלים]], כאשר במקביל עשו מכך פרסום גדול בקיום דברי הרבי. הוא מספר לנו כי נהג להיות אצל גיסו הרב גרוזמן בכפר חב"ד, או לעיתים בהדסה עין כרם הנחשבת כ"דרך רחוקה" לעניין קרבן פסח. |
עריכות