14,699
עריכות
קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " תשכ"ח " ב־" תשכ"ח "
(לעריכה) |
מ (החלפת טקסט – " תשכ"ח " ב־" תשכ"ח ") |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
בצעד נדיר ומפתיע, שלח הרבי את אותה שיחת קודש אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זוין]], עם הקדשה מיוחדת בו מאחל לו הרבי רפואה שלימה. בשולי הגיליון של אותה שיחת קודש כותב לו הרבי "למהררש"י שליט"א שלום וברכה ת"ח על הפ"ש על ידי הררח"ל שי' ותהא רפוקו"ש ויבש"ט". | בצעד נדיר ומפתיע, שלח הרבי את אותה שיחת קודש אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זוין]], עם הקדשה מיוחדת בו מאחל לו הרבי רפואה שלימה. בשולי הגיליון של אותה שיחת קודש כותב לו הרבי "למהררש"י שליט"א שלום וברכה ת"ח על הפ"ש על ידי הררח"ל שי' ותהא רפוקו"ש ויבש"ט". | ||
הרב זוין שידיו רב לו בהלכה, פתח בשקלא וטריא ארוכה עם הרבי סביב הדיון ההלכתי האם צריכים לצאת מירושלים או לא. בתאריך ג' סיוון תשכ"ח שלח הרב זוין מכתב ארוך לרבי ובו מעלה שורה של תמיהות ושאלות הלכתיות הנובעות ממסקנתו של הרבי. בין היתר שואל הרב זוין: "זאת אומרת שלכל בני ירושלים, כרבע מיליון איש, צריכים לעקור בזמן פסח שני מירושלים?". בהמשך מתעכב הרב זוין על פרטים רבים מתוך השיחה, ובסיום מכתבו הוא מוסיף וכותב "אבקש סליחת כ"ק שליט"א על שאני מעיז להציע בזה פליאותי הנ"ל. תורה היא וללמוד אני צריך". | הרב זוין שידיו רב לו בהלכה, פתח בשקלא וטריא ארוכה עם הרבי סביב הדיון ההלכתי האם צריכים לצאת מירושלים או לא. בתאריך ג' סיוון [[תשכ"ח]] שלח הרב זוין מכתב ארוך לרבי ובו מעלה שורה של תמיהות ושאלות הלכתיות הנובעות ממסקנתו של הרבי. בין היתר שואל הרב זוין: "זאת אומרת שלכל בני ירושלים, כרבע מיליון איש, צריכים לעקור בזמן פסח שני מירושלים?". בהמשך מתעכב הרב זוין על פרטים רבים מתוך השיחה, ובסיום מכתבו הוא מוסיף וכותב "אבקש סליחת כ"ק שליט"א על שאני מעיז להציע בזה פליאותי הנ"ל. תורה היא וללמוד אני צריך". | ||
זכה הרבי זוין לקבל מכתב תשובה מהרבי, בו הרבי משיבו אחת לאחת בפרטיות (המכתב, כולל מכתבו של הרב זוין נדפסו באגרות קודש חכ"ד). על השאלה "כיצד הרבי רוצה שאלפים יצאו מירושלים?" - כותב הרבי: "אלפים ורבבות יראים ושלמים המהדרים בהידור מצווה... יסוד הוא בשקלא וטריא שלי - שכיון שהמדובר: 1. בעניין ששיך בו כרת. 2. לאידך גיסא שהזכרים מבני י"ג שנה ומעלה יהיו משך שעות אחדות בדרך רחוקה מירושלים ת"ו לאו מילתא רברבא הוא ועל אחת כמה וכמה - שאלה שבלאו הכי בדרך רחוקה לא ידחקו את השעה ליכנס לירושלים ת"ו דווקא בשעות אלו". | זכה הרבי זוין לקבל מכתב תשובה מהרבי, בו הרבי משיבו אחת לאחת בפרטיות (המכתב, כולל מכתבו של הרב זוין נדפסו באגרות קודש חכ"ד). על השאלה "כיצד הרבי רוצה שאלפים יצאו מירושלים?" - כותב הרבי: "אלפים ורבבות יראים ושלמים המהדרים בהידור מצווה... יסוד הוא בשקלא וטריא שלי - שכיון שהמדובר: 1. בעניין ששיך בו כרת. 2. לאידך גיסא שהזכרים מבני י"ג שנה ומעלה יהיו משך שעות אחדות בדרך רחוקה מירושלים ת"ו לאו מילתא רברבא הוא ועל אחת כמה וכמה - שאלה שבלאו הכי בדרך רחוקה לא ידחקו את השעה ליכנס לירושלים ת"ו דווקא בשעות אלו". | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
הסופר הנודע הרב בצלאל לנדוי, סופר "המודיע" שהרבי העריכו מאד (ובחלוקת הדולרים אמר לו "אני קורא את המאמרים שלכם ב'המודיע'"), הקדיש שני מאמרים לליבון נושא הקרבת קרבן הפסח בזמן הזה. הכתבה פורסמה ב'המודיע' בתאריך י"א ניסן תש"נ, כאשר במאמרו השני התמקד בהצעתו של הרבי להימצא בדרך רחוקה, וכך כותב הוא בין היתר: "רבים בינינו עוד זוכרים את הצעת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש בשנים ההן, לבני ירושלים, להימצא בי"ד אייר (פסח שני) בדרך רחוקה מירושלים". | הסופר הנודע הרב בצלאל לנדוי, סופר "המודיע" שהרבי העריכו מאד (ובחלוקת הדולרים אמר לו "אני קורא את המאמרים שלכם ב'המודיע'"), הקדיש שני מאמרים לליבון נושא הקרבת קרבן הפסח בזמן הזה. הכתבה פורסמה ב'המודיע' בתאריך י"א ניסן תש"נ, כאשר במאמרו השני התמקד בהצעתו של הרבי להימצא בדרך רחוקה, וכך כותב הוא בין היתר: "רבים בינינו עוד זוכרים את הצעת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש בשנים ההן, לבני ירושלים, להימצא בי"ד אייר (פסח שני) בדרך רחוקה מירושלים". | ||
בהמשך המאמר מביא הרב [[בצלאל לנדוי]] את כל הפרטים הנוגעים לדבר, ומביא בהרחבה את דעתו הק' של הרבי. כשהוא נוגע בשאלה למעשה בפועל, בשנים אלה, הוא כותב: "כקש"ת האדמו"ר מליובאוויטש הקדיש לכך שיחה מיוחדת באחרון של פסח תשכ"ח ולאחר שקבע ש'רבו האוסרין להקריב קרבן פסח בזמן הזה ודחו ראיות המתירין', והוא מביע דעתו: ‘ולענ"ד יש להמנע ולא להיות בי"ד באייר בתוך ט"ו מיל, סמוך לירושלים'". | בהמשך המאמר מביא הרב [[בצלאל לנדוי]] את כל הפרטים הנוגעים לדבר, ומביא בהרחבה את דעתו הק' של הרבי. כשהוא נוגע בשאלה למעשה בפועל, בשנים אלה, הוא כותב: "כקש"ת האדמו"ר מליובאוויטש הקדיש לכך שיחה מיוחדת באחרון של פסח [[תשכ"ח]] ולאחר שקבע ש'רבו האוסרין להקריב קרבן פסח בזמן הזה ודחו ראיות המתירין', והוא מביע דעתו: ‘ולענ"ד יש להמנע ולא להיות בי"ד באייר בתוך ט"ו מיל, סמוך לירושלים'". | ||
הסופר ר' בצלאל לנדוי מתייחס גם להשגותיו של הרב זוין על דברי הרבי ומביא את תשובותיו של הרבי על ההשגות אחת לאחת: "על השאלה האחרונה של הרב זוין "היכן מצינו את דין ‘דרך רחוקה' בפסח שני?" עונה הרבי תשובה מפתיעה בפשטותה" - כותב ר' בצלאל לנדוי, ומצטט את תשובתו של הרבי לרב זוין מהמשנה בפסחים שם דנים התנאים מה בין פסח ראשון לפסח שני, ובין ההבדלים לא מובא ההבדל של דרך רחוקה... כך שברור שדין דרך רחוקה קשור גם לפסח שני. | הסופר ר' בצלאל לנדוי מתייחס גם להשגותיו של הרב זוין על דברי הרבי ומביא את תשובותיו של הרבי על ההשגות אחת לאחת: "על השאלה האחרונה של הרב זוין "היכן מצינו את דין ‘דרך רחוקה' בפסח שני?" עונה הרבי תשובה מפתיעה בפשטותה" - כותב ר' בצלאל לנדוי, ומצטט את תשובתו של הרבי לרב זוין מהמשנה בפסחים שם דנים התנאים מה בין פסח ראשון לפסח שני, ובין ההבדלים לא מובא ההבדל של דרך רחוקה... כך שברור שדין דרך רחוקה קשור גם לפסח שני. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
הרב בערל וואלס זוכר היטב את אותם ימים שהיו יוצאים מחוץ לירושלים. "מידי שנה, לקראת חג הפסח, היו השטיבלאך ‘מתחממים' בדיונים שסבבו סביב נושא היציאה. עשרות מאנ"ש היו יוצאים בקביעות. מי שחרד לדבריו של הרבי, הבין שצריך לצאת, למרות שזו לא הייתה הוראה בפרסום ניכר, וכפי שהרבי עצמו התבטא "מה טוב שהנמצאים בפנים - יצאו". אני זוכר שהיינו מחשבים את הדקות שלפני הכניסה לירושלים, כדי לבדוק שאכן אין עוד שהות להקריב קרבן פסח, ורק אז היינו נכנסים רגלית בחזרה לירושלים. | הרב בערל וואלס זוכר היטב את אותם ימים שהיו יוצאים מחוץ לירושלים. "מידי שנה, לקראת חג הפסח, היו השטיבלאך ‘מתחממים' בדיונים שסבבו סביב נושא היציאה. עשרות מאנ"ש היו יוצאים בקביעות. מי שחרד לדבריו של הרבי, הבין שצריך לצאת, למרות שזו לא הייתה הוראה בפרסום ניכר, וכפי שהרבי עצמו התבטא "מה טוב שהנמצאים בפנים - יצאו". אני זוכר שהיינו מחשבים את הדקות שלפני הכניסה לירושלים, כדי לבדוק שאכן אין עוד שהות להקריב קרבן פסח, ורק אז היינו נכנסים רגלית בחזרה לירושלים. | ||
ונסיים במה שכותב הרבי בשיחתו מאחרון של פסח תשכ"ח (הרבי מכנה זאת "רשימתי") "וכמה וכמה זמן לפני פסח שני ולאחריו לראות בטוב ירושלים עיר קדשנו ומקום בתי מקדשנו". | ונסיים במה שכותב הרבי בשיחתו מאחרון של פסח [[תשכ"ח]] (הרבי מכנה זאת "רשימתי") "וכמה וכמה זמן לפני פסח שני ולאחריו לראות בטוב ירושלים עיר קדשנו ומקום בתי מקדשנו". | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||