10,852
עריכות
אחרון של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום בוט
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== ענין גילוי המשיח שבאחרון של פסח == | == ענין גילוי המשיח שבאחרון של פסח == | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר<REF>שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).</REF>, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט. | ||
ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה מקודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה. | ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה מקודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== הארת המשיח בפועל - יכוף כל ישראל == | == הארת המשיח בפועל - יכוף כל ישראל == | ||
[[הרבי]] | [[הרבי]]<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תש"כ עמ' 39]</REF> הוסיף, כי לכאורה אינו מובן: | ||
גם על פי נגלה - הרי חודש ניסן בכלל הוא זמן של גאולה, | גם על פי נגלה - הרי חודש ניסן בכלל הוא זמן של גאולה, כמארז"ל<REF>ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.</REF> "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ובפרט באחרון של פסח שבו מפטירין "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'"<REF>ישעי' יא, א.</REF>, ואם כן, מה חידש הבעש"ט בענין זה? | ||
והביאור בזה: | והביאור בזה: | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
וכיון שכן, הרי, אפילו בשנים שלפנ"ז, ומכל שכן בשנה זו, אכן יש באחרון של פסח הארת המשיח בפועל, אלא, שיש מי שמנצל אותה במילואה, יש מי שמנצל אותה בחלקה, ויש מי שמצד כמה סיבות אינו מנצל אותה כלל, ואעפ"כ, גם אצלו פועלת הארת המשיח. | וכיון שכן, הרי, אפילו בשנים שלפנ"ז, ומכל שכן בשנה זו, אכן יש באחרון של פסח הארת המשיח בפועל, אלא, שיש מי שמנצל אותה במילואה, יש מי שמנצל אותה בחלקה, ויש מי שמצד כמה סיבות אינו מנצל אותה כלל, ואעפ"כ, גם אצלו פועלת הארת המשיח. | ||
וטעם הדבר - כי, במשיח נאמר ש"יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה" | וטעם הדבר - כי, במשיח נאמר ש"יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה"<REF>רמב"ם הלכות מלכים ספי"א. וראה גם שיחת אחרון של פסח תשט"ז סי"ט ([[תורת מנחם]] חלק ט"ז ע' 239). תשי"ז סנ"ב ([[תורת מנחם]] חי"ט ע' 324). תשח"י סל"ד ([[תורת מנחם]] חכ"ב ריש ע' 269).</REF>, והיינו, שגם מי שבגלוי אינו רוצה, יכוף אותו משיח. וכשם שהדברים אמורים בענין ביאת המשיח בגשמיות, כן הוא גם בענין הארת המשיח באחרון של פסח, שפועלת בכל אחד מישראל - גם מי שצריך לכוף אותו - לחזק בדק התורה ומצוותי'. | ||
וע"פ המבואר ב[[אגרת הקודש]] | וע"פ המבואר ב[[אגרת הקודש]]<REF>סי"ד.</REF> לענין ראש השנה, שבכל שנה ושנה נמשך אור חדש כו', וכן הוא לענין כל המועדים - הרי מובן, שגם בגילוי הארת המשיח באחרון של פסח, ניתוסף בכל שנה גילוי נעלה יותר בהארת המשיח. | ||
וכאמור, ענין זה היה גם בדורות שלפנ"ז, אלא הבעש"ט גילה את הדבר. והרי משמעות הדברים שנשיא ישראל "מגלה" דבר, היא, שממשיך ומגלה זאת בכל הנשמות הפרטיות שנמשכות ממנו, שיאיר בהם האור בפנימיות. | וכאמור, ענין זה היה גם בדורות שלפנ"ז, אלא הבעש"ט גילה את הדבר. והרי משמעות הדברים שנשיא ישראל "מגלה" דבר, היא, שממשיך ומגלה זאת בכל הנשמות הפרטיות שנמשכות ממנו, שיאיר בהם האור בפנימיות. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
וביאור הדברים: | וביאור הדברים: | ||
ידוע הטעם לכך שמצינו בכמה נבואות שהקב"ה צוה לנביא לעשות איזו פעולה בגשמיות מעין הנבואה, בכדי לקשר את הנבואה עם גשמיות העולם | ידוע הטעם לכך שמצינו בכמה נבואות שהקב"ה צוה לנביא לעשות איזו פעולה בגשמיות מעין הנבואה, בכדי לקשר את הנבואה עם גשמיות העולם<REF>ראה דרשות הר"ן דרוש ב. [[רמב"ן]] לך לך יב, ו. לבוש על הרקאנטי לך לך שם.</REF>, שכן, כאשר הנבואה נשארת בדיבור, ואינה מתקשרת עם מעשה, יכול להיות שמסיבות שונות ישאר הדבר בעולם הדיבור, ואף פעם לא יומשך בעולם המעשה. - מצד עשיית התשובה, או להיפך, "שמא יגרום החטא"<REF>ראה ברכות ד, א, ובחדא"ג מהרש"א שם.</REF> או מצד ענינים אחרים, יכול להיות שהנבואה תומשך רק ברוחניות, ולא תומשך בגשמיות. | ||
וע"ד המבואר | וע"ד המבואר<REF>ראה [[לקוטי תורה]] ס"פ קרח (נה, ג ואילך). [[תורת מנחם]] ספר המאמרים סיון ע' שפד ואילך. וש"נ.</REF> בענין התפלה בכל יום, שאף על פי שכל הענינים נמשכו כבר בר"ה, מכל מקום, יכול להיות שההמשכה שבר"ה תשאר ברוחניות, ובכדי שתומשך בגשמיות הנה על זה צריכה להיות התפלה בכל יום. וכן הוא בענין הנבואה, שמצד כמה סיבות יכולה הנבואה להשאר בעולם הדיבור. | ||
אמנם, כאשר הנביא עושה איזו פעולה במעשה בגשמיות - הנה פרט זה גורר עמו את כלל הנבואה, שהנבואה בכללותה תומשך במעשה. | אמנם, כאשר הנביא עושה איזו פעולה במעשה בגשמיות - הנה פרט זה גורר עמו את כלל הנבואה, שהנבואה בכללותה תומשך במעשה. | ||