מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
אור אין סוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אור הכלול בעצמותו
| שורה 59: | שורה 59: | ||
ב. 'אופן' ביטולו של אור השמש שונה מביטולו של אור אין סוף, שאף כשהוא כלול בשמש הוא מציאות לפי שהוא כח שיהיה ממנו אור וזה עניינו - שכחו הוא להאיר מחוץ לשמש. וממילא על אף שבגוף השמש אינו מציאות, להיותו המקור והכח להאיר הרי כבר שם התחיל מציאות האור - כח האור. משאין כן אור אין סוף להיות שהתגלותו הוא ברצון (כדלהלן באריכות) ממילא אין העצמות מוכרח כלל באור ומובן שאין הכח להאיר שכלול בעצמות מציאות אור כי אם הוא ה[[יכולת]] להאיר. בנוסף לכך שעניינו של מאור השמש הוא להאיר משאין כן העצמות אין עניינו בגילוי אור. וממילא החילוק בין אור השמש שהוא ב"כח" ואור אין סוף הוא היכולות להאיר. (ההבדל בין כח ליכולת הוא שהכח הוא תחילת הדבר (ומתייחס לדבר שבכוחו לעשות) כשהוא עדיין כלול במקורו בהעלם. משאין כן היכולת מתייחס למציאות היכול ולא לדבר שביכולתו לעשות. ולכן בכח נחשב כתחילת מציאותו של הדבר משאין כן ביכלת.){{הערה|ראה בכל זה ספר המאמרים תרס"ו עמוד קפא ואילך (מהדורה חדשה עמוד רמא ואילך) ועוד.}} | ב. 'אופן' ביטולו של אור השמש שונה מביטולו של אור אין סוף, שאף כשהוא כלול בשמש הוא מציאות לפי שהוא כח שיהיה ממנו אור וזה עניינו - שכחו הוא להאיר מחוץ לשמש. וממילא על אף שבגוף השמש אינו מציאות, להיותו המקור והכח להאיר הרי כבר שם התחיל מציאות האור - כח האור. משאין כן אור אין סוף להיות שהתגלותו הוא ברצון (כדלהלן באריכות) ממילא אין העצמות מוכרח כלל באור ומובן שאין הכח להאיר שכלול בעצמות מציאות אור כי אם הוא ה[[יכולת]] להאיר. בנוסף לכך שעניינו של מאור השמש הוא להאיר משאין כן העצמות אין עניינו בגילוי אור. וממילא החילוק בין אור השמש שהוא ב"כח" ואור אין סוף הוא היכולות להאיר. (ההבדל בין כח ליכולת הוא שהכח הוא תחילת הדבר (ומתייחס לדבר שבכוחו לעשות) כשהוא עדיין כלול במקורו בהעלם. משאין כן היכולת מתייחס למציאות היכול ולא לדבר שביכולתו לעשות. ולכן בכח נחשב כתחילת מציאותו של הדבר משאין כן ביכלת.){{הערה|ראה בכל זה ספר המאמרים תרס"ו עמוד קפא ואילך (מהדורה חדשה עמוד רמא ואילך) ועוד.}} | ||
===גילוי ולא התפשטות=== | |||
אור אין סוף אינו התפשטות כאור השמש המתפשט חוץ למקורו - כדור השמש, אלא הוא גילוי העצם כלומר הוא אינו יוצא חוץ למקורו אלה העצם מתגלה ועל דרך אדם הפותח קופסה שבה יהלומים שגילויים של היהלומים הוא במקומם ולא על ידי התפשטותם. | |||
וההפרש ביניהם הוא בכמה פרטים: | |||
* '''במקום''' בעוד שהתפשטות עניינה התגלות במקום חדש שבה המקור עצם האור אינו נמצא. (וכהתפשטות ה[[מים]] ממקום למקום) 'גילוי' האור הכוונה שבאותו המקום בו נמצא העצם שם מתגלה האור. | |||
* '''במציאות''' אור המתפשט הוא מציאות לפי שהוא מוסיף דבר שלא היה בעצם ובמקורו. שהרי הוא מביא אותו למקום שהוא מצד עצמו לא היה. (וזה עצמו מוכיח שהוא מציאות אף לפני שהתפשט). לעומת 'אור אין סוף' שעניינו 'גילוי' שאינו מוסיף שום דבר על העצם שהרי עניין הגילוי הוא ש'העצם מתגלה' (במקומו). | |||
* '''במציאותה ללא גילוי''' אור המתפשט היותו מאיר הוא על ידי שמגיע למקום ממילא כשיש דבר המעלים שאינו נותן להאור להגיע למקום ממילא יוצא שהאור אינו נמצא כלל, משאין כן אור המתגלה מכיוון שהעצם נמצא בכל מקום אלא שלאחרי הצמצום אינו מאיר אלא נמצא בהעלם אבל הוא נמצא שם.{{הערה|ראה בכל זה בספר המאמרים אתהלך לאזניא עמוד רנב, סידור עם דא"ח עמוד מח, א. ועוד (ספר הערכים המצויין בקישורים חיצוניים להלן)}} | |||
==המשכתו מעצמות == | ==המשכתו מעצמות == | ||