מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שורה 48: | שורה 48: | ||
אלא שמצד היותו אור אין סוף הרי הוא "מקבל" גם עניין זה מהעצמות שגם בו יהיה עניין הבלי גבול בתכלית{{הערה|נוסף לזה שכללות היותו בלי גבול היא מצד דבקותו בעצמות הרי עניין זה נעשה גדר מציאותו משא"כ עניין הבלי גבול שבעצמותו הוא כדבר נוסף עליו.}} אמנם אין זה מעצם מציאותו אלא מצד עניין העצמות שבו{{הערה|ראה ספר הערכים ערך אוא"ס (א) פרק ב סעיף ז.}} | אלא שמצד היותו אור אין סוף הרי הוא "מקבל" גם עניין זה מהעצמות שגם בו יהיה עניין הבלי גבול בתכלית{{הערה|נוסף לזה שכללות היותו בלי גבול היא מצד דבקותו בעצמות הרי עניין זה נעשה גדר מציאותו משא"כ עניין הבלי גבול שבעצמותו הוא כדבר נוסף עליו.}} אמנם אין זה מעצם מציאותו אלא מצד עניין העצמות שבו{{הערה|ראה ספר הערכים ערך אוא"ס (א) פרק ב סעיף ז.}} | ||
===אור הכלול בעצמותו=== | |||
אור אין סוף הן עצם האור והן התפשטות וגילוי האור הם כוללים בעצמותו. ולכן אינם במציאות כלל. מפני שאין דבר חוץ ממנו לכן בכל מקום שמאיר ומתגלה האור, הרי הוא כלול בעצמותו וכשם שאור השמש כשהוא עדיין בעצם המאור אינו מציאות כי אם ה[[כח]] להאיר כך גם האור אינו חש מציאות כלל אלא בטל לגמרי במקורו ואינו אלא הכח והיכולת של העצמות להאיר אור. | |||
ורק לאחרי הצמצום ניתן האפשרות שהאור ירגיש את מציאותו כאילו היא יוצאת חוץ למציאות המאור, משאין כן לפני הצמצום כללות האור הוא כלול בעצמותו. | |||
ביטולו של האור בעצמותו הוא עמוק יותר מביטול אור השמש כשהוא בגוף כדור השמש{{הערה|ראה גם ספר התניא שער היחוד והאמונה פרק ג.}} | |||
א. ביטול אור השמש בשמש הוא רק בעצם האור הכלול בשמש ולא גילויו והתפשטותו שהם מחוץ לשמש ואינם כלולים. משאין כן ההתפשטות והגילוי של אור אין סוף שלפני הצמצום אף הוא כלול בעצמותו ובטל ואינו מציאות. | |||
ב. 'אופן' ביטולו של אור השמש שונה מביטולו של אור אין סוף, שאף כשהוא כלול בשמש הוא מציאות לפי שהוא כח שיהיה ממנו אור וזה עניינו - שכחו הוא להאיר מחוץ לשמש. וממילא על אף שבגוף השמש אינו מציאות, להיותו המקור והכח להאיר הרי כבר שם התחיל מציאות האור - כח האור. משאין כן אור אין סוף להיות שהתגלותו הוא ברצון (כדלהלן באריכות) ממילא אין העצמות מוכרח כלל באור ומובן שאין הכח להאיר שכלול בעצמות מציאות אור כי אם הוא ה[[יכולת]] להאיר. בנוסף לכך שעניינו של מאור השמש הוא להאיר משאין כן העצמות אין עניינו בגילוי אור. וממילא החילוק בין אור השמש שהוא ב"כח" ואור אין סוף הוא היכולות להאיר. (ההבדל בין כח ליכולת הוא שהכח הוא תחילת הדבר (ומתייחס לדבר שבכוחו לעשות) כשהוא עדיין כלול במקורו בהעלם. משאין כן היכולת מתייחס למציאות היכול ולא לדבר שביכולתו לעשות. ולכן בכח נחשב כתחילת מציאותו של הדבר משאין כן ביכלת.){{הערה|ראה בכל זה ספר המאמרים תרס"ו עמוד קפא ואילך (מהדורה חדשה עמוד רמא ואילך) ועוד.}} | |||
==המשכתו מעצמות == | ==המשכתו מעצמות == |