לדלג לתוכן

כדור הארץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ) הוא המקום עליו חיים בני האדם, והוא חלק מהעולם הגשמי, המהווה את הדרגה התחתונה ביותר ביותר בסדר השתלשלות. אף שבאופן חיצוני נראה כדור הארץ כנקודה קטנה ביקום, הרי שבו שוכנת תכלית כוונת הבריאה – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.

בריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי פירוש רש"י כדור הארץ נברא ביום הראשון לבריאה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"[1] "כל תולדות שמים וארץ נבראו מיום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו, הוא שכתוב : "את השמים", לרבות תולדותיהם, "ואת הארץ" לרבות תולדותיה"[2].

מיקום ביחס לגרמי השמיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כדור הארץ עומד במקומו וגרמי השמיים נעים סביבו. קביעה זו מבוססת על פשט התורה והוסברה על ידי הרבי[3].

גודל וצורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כדור הארץ הוא כדור פחוס בקטבים. כלומר הוא אינו עגול באופן מושלם, אלא צורתו לחוצה ושטוחה מעט בנקודות הקצה (הקטבים) ומורחבת יותר במרכזו (בקו המשווה), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב. כיוון שכדור הארץ פחוס בקטבים, הרדיוס לכיוון הקטבים קטן מעט יותר מהרדיוס לכיוון קו המשווה, בקטבים 6,356.8 ק"מ, ובקו המשווה 6,378.1 ק"מ. בהתאמה, היקף כדור הארץ סביב קו המשווה הוא 40,075.016 ק"מ, ואילו סביב קווי האורך צפון-דרום הוא 40,007.86 ק"מ.

29.2% מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר ימים. כלומר, פחות משליש מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר מכוסים מים. בנוסף למי האוקיינוסים, יש גם אחוז קטן של מים ביבשה, בימות, אגמים, נהרות, נחלים ומי תהום.

אטמוספרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

האטמוספירה של כדור הארץ היא מעטפת של אוויר סביבו. אטמוספירה זו צפופה באופן יחסי וככל שעולים ומתרחקים מכדור הארץ, הולכת צפיפות האוויר ונהיית דלילה יותר. היא מורכבת מכ-78% חנקן, 21% חמצן, 0.934% ארגון, 0.035% פחמן דו-חמצני וכמויות מזעריות של גזים נוספים, כמו מימן, מתאן, הליום ועוד. כמו כן קיימת כמות כלשהי של מים באטמוספירה, בין 0 ל-7 אחוזים, בהתאם לאזור הגאוגרפי ולאקלים.

לאטמוספירה השפעות החשובות לקיום החיים, ובהן הגנה מפני גרמי שמיים שונים כגון אסטרואידים ומטאורואידים, אשר חלקם נשרף כליל במהלך החדירה לאטמוספירה. גזי החממה שבאטמוספירה, בעיקר אדי מים, פחמן דו-חמצני, מתאן ואוזון, מאפשרים את קיומו של אפקט החממה במסגרתו הגזים הללו מחזירים אל הקרקע קרינה תרמית שהיא פולטת, ובכך מאפשרים את מיתון הטמפרטורה על פני כדור הארץ. ללא אפקט החממה, הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ הייתה 16- מעלות צלזיוס ולא הטמפרטורה הממוצעת הנוכחית של 15 מעלות צלזיוס. כיום מתרחשת באופן הדרגתי התחממות עולמית, כשרוב הקהילה המדעית סבורה שתופעה זו נגרמת עקב פליטה מלאכותית של גזי חממה.

שדה מגנטי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכדור הארץ שדה מגנטי, שהשפעתו מורגשת עד מרחק גדול בחלל, ומשפיע על זרימת החלקיקים טעונים הנפלטים מן השמש (המכונה רוח השמש).

השדה המגנטי של כדור הארץ דומה לשדה של מגנט דו-קוטבי, שקוטב אחד שלו (שמבחינה פיזיקלית הוא דווקא קוטב דרום) נמצא באוקיינוס הקרח הצפוני, והשני (קוטב צפון) ליד אנטארקטיקה.

מעריכים שהשדה המגנטי מסייע לבעלי חיים מסוימים, כמו עופות נודדים, לנווט את דרכם בעת הנדידה השנתית. השימוש העיקרי של האדם בשדה המגנטי של כדור הארץ הוא לצורכי ניווט באמצעות מצפן.

זמנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יממה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היממה מוגדרת בכדור הארץ על פי צפיית מהלך השמש בשמיים, כאשר מחזור אחד של התנועה היומית של השמש על פני כיפת השמיים נמדדת באופן הבא: פרק הזמן החולף מצהרי יום אחד למשנהו או בין שני מעברים עוקבים של השמש על קו הצהריים.

עם המצאת השעון, נקבע משך היממה ל-24 שעות, אולם זמן זה אינו מדויק ומשתנה בין עונות השנה. על-פי הגדרת היחידה שנייה המקובלת, קיום הזמן שאורך סיבוב השמש סביב כדור הארץ הוא 23.934 שעות[4]. זמן סיבוב השמש סביב כדור הארץ הוא 365.256366 ימים (365 ימים, 6 שעות, 9 דקות, 10 שניות ו-2 מאיות), זמן זה נקרא שנה.

שעות זמניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחישוב זמני היום בהלכה משתמשים בשעות זמניות. אורך השעות נקבע על ידי חלוקת זמן אור השמש שביממה ל-12 חלקים וכן זמן הלילה. מכיוון שאורך היום והלילה משתנה בין עונות השנה, גם אורך השעה הזמנית משתנה בין היום והלילה ובין עונות השנה.

עונות השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עונות השנה נגרמות בשל העובדה שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ בנטייה כך שזווית פגיעת קרני השמש משתנה במשך השנה. כלומר, הנטייה גורמת לכך גורמת לכך שבחצי המסלול של סיבוב השמש, חצי הכדור הצפוני של הארץ, מקבל יותר שעות שמש מחצי הכדור הדרומי, כשהאזורים מעבר לחוג הקוטב הדרומי מצויים בחשכה מוחלטת כל הזמן, ובחצי המסלול המשלים של סיבוב השמש המצב הפוך. משום כך, לא יתקיימו קיץ וחורף באותו הזמן גם בחצי הצפוני של כדור הארץ וגם בחצי הדרומי.

התאמה לברואים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כדור הארץ נברא, כך שהוא מותאם לקיום האדם ושאר הנבראים.

מרחק מדוייק מהשמש היוצר טמפרטורה מאוזנת המאפשרת חיים. לדוגמה קיומם של מים נוזלים אפשרי רק במרחק מסויים מהשמש, אחרת המים יתאדו או יקפאו.

הרכב האטמוספירה שכבת האוויר המקיפה את הכדור מורכבת מתמהיל מדויק של חמצן, חנקן וגזים נוספים.

נטיית ציר הסיבוב יוצרת את חילופי עונות השנה. דבר המאפשר את מחזוריות הצמיחה והחקלאות, ומבטיח ששטחים נרחבים על פני הכדור יהיו ראויים ליישוב.

השדה המגנטי כדור הארץ מצויד ב"שריון" בלתי נראה המגן על יושביו. השדה המגנטי של הארץ (המגנטוספירה) הודף את "רוח השמש" וקרינה קוסמית מסוכנת שהיו עלולות להשמיד את החיים על פני הכדור.

כוונת הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – דירה בתחתונים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן הגאולה, יהיה בכדור הארץ גילוי אלוקות ככתוב: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"[5]. לא יהיה עוד מלחמה, לא רעב ולא מחלות, והארץ תהיה מקום של שלום ושלמות מוחלטת.==הערות שוליים==

  1. בראשית א, א
  2. בפירושו לבראשית, א', י"ד
  3. אגרות קודש כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128
  4. עקב כך שקרבתו של הירח אל הקטבים של כדור הארץ משתנה אורך היום משתנה באלפיות ומיליוניות השנייה.
  5. ישעיהו יא, ט