יצחק ריבקין
המונח "יצחק ריבקין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יצחק ריבקין (פירושונים).
הרב יצחק ריבקין (כ"ב תשרי תרנ"ט – י"ז תשרי תש"ב), היה מרבני חב"ד בעיירה שווינציאן. נרצח בשואה על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשמיני עצרת בשנת תרנ"ט בעיירה קורניץ שבליטא לאביו הרב מנחם צבי ריבקין.
הרב ריבקין למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עד שנת תרע"ה, לאחר מכן למד ולימד בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג עד שנת תרפ"ב לערך, שאז הבריח את הגבול לפולין כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות מלחמת העולם הראשונה. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל הסמכה לרבנות מרבה של וילנא הרב חיים עוזר גרודזינסקי ומרבני וילנא נוספים.
נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים תרצ"א - תרצ"ב לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל אדמו"ר הריי"צ שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד שחיטה, היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת תרצ"ג נתמנה לשו"ב בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת תרצ"ו. מאז ועד שנת תש"ב היה רבה של קהילת חב"ד בשווינציאן שבליטא.
בי"ז תשרי, יום ב' של חול המועד סוכות תש"ב נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני העיירה שווינציאן. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' אליהו לייב ריבקין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אליהו לייב ריבקין, כפר חב"ד.