חנוך הענדל הבלין
חנוך הענדל הבלין (תרנ"ט - ח' אלול תשכ"ח), היה מנהל ישיבת תורת אמת (ומונה לתפקיד וכיהן בו ללא תיאום עם אדמו"רי חב"ד נשיאי ישיבת תורת אמת) עד שהרבי גרם להדחתו באמצעות עסקני חב"ד בירושלים שתבעו את הבלין לדין תורה שהתקיים בעקבות מלחמתו ברבי הריי"צ וברבי. הבלין היה מראשי הפעילים להשגת סרטיפיקטים לחסידי חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ט בהורודישץ' לאביו הרב שלמה זלמן הבלין, ששימש באותה עת בראשות סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית ונקרא על שמו של המשפיע הרב חנוך הענדל קוגל שאביו היה קשור אליו במיוחד[1].
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת. בין השנים תרפ"ז - תש"ז פעל למען השגת סרטיפיקטים (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) לחסידי חב"ד בברית המועצות, זאת במסגרת "הועד להצלת יהדות רוסיה" שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים ועיכובים רבים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש, לצורך פעילות זאת קיבל עזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ.
הנהלת ישיבת תורת אמת[עריכה | עריכת קוד מקור]
את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב אשר כיהן כנשיא הישיבה ואחריו אדמו"ר הריי"צ והרבי נשיאי הישיבה. כראש הישיבה שימש בתחילה הרב שלמה זלמן הבלין שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש אדמו"ר הריי"צ שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה ללא רשות חברי ההנהלה וללא בקשת רשות מנשיא הישיבה אדמו"ר הריי"צ והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד.
מצב זה נמשך גם בנשיאותו של הרבי, גם אחרי שנכנס ליחידות אצל הרבי אז הרבי הודיע לו כי הוא מודח מתפקידו ועדיין שום דבר לא הועיל, עד שנת תשט"ז, אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ברבנות הראשית[2].
במכתב משנת תשי"ג כותב הרבי לר' אברהם פריז על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו את חומרת התנהלותו כנגד אדמו"ר הריי"צ[3]. כמו כן, הרבי הפציר רבות ברבני ועסקני חב"ד בארץ הקדש, ביניהם הרב שלמה יוסף זוין, להשתדל לפעול בענינו של הבלין, ועד לסילוקו המלא מהנהלת ישיבת תורת אמת[4].
חשובי חסידי חב"ד בירושלים ובתל אביב, נאבקו למען גאולת תורת אמת מידי המשתלט עליה כדי להעבירה לידי הרבי, והבלין התנקם בעסקנים שנאבקו בשביל הרבי ופעל גם בקרב שלטונות המקומיים, עד שבגין הלשנותיו נאלץ הרב משה אשכנזי לעזוב את ארץ הקודש.
הבלין נפטר בח' אלול תשכ"ט וכל צאצאיו אינם חסידי חב"ד וחלקם משרתים בתפקידים בכירים בישיבת פונוביז' בבני ברק.
במשך השנים העלה על הכתב סיפורים, אמרות ועניינים בחסידות מפי גדולי החסידים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע (הבלין) על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, חוה הבלין
- בנו, אליהו דוד נשוי לברכה מלכה מבית זיסמן אב לשבעה בנים אשר בנם השני נקרא על שם סבו
- בתו, שיינה
- בתו, שולמית אביגיל
- בנו, שלמה זלמן
- בנו, דוד זאב
- בתו, חיה שרה
- בתו, מלכה יהודית
- בתו, דבורה
- בתו, רבקה
- בנו, אליעזר דוב
הערות שוליים
- ↑ המשפיע (הבלין) עמ' כ.
- ↑ בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי לצילום פסק הדין.
- ↑ "ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם מו"ח אדמו"ר" (מכתב הרבי לר"א פאריז, ט' אלול תשי"ג, אחד היה אברהם עמ' 227).
- ↑ באגרת לרב זווין מיום י"ג מ"ח תשט"ו (הבא להלן נשמט מאגרת זו באג"ק), כותב הרבי כך: מ"ש אודות הענין דהבלין, והסברא שיסלק עצמו על ידי פיצויים. הנה מה שיש לקבוע בזה ענינים שאין לוותר, הם: שהסילוק יבוא הן מצדו והן מצד כל המשפחה בניו ובנותיו וכו' . . גודל הפענסיא הרי כנ"ל יש להקטינה ביותר . . ולדעתי זהו ענין שאי אפשר לוותר, שאין חוטא ועאכו"כ פושע נשכר. עכלה"ק, וכבוד אלקים הסתר דבר, יש שם אריכות גדולה בזה.