חיים משה אלפרוביץ'
החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ' (י"ד אדר תרנ"ט - כ"ג שבט תשל"ז) היה תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאויטש ומשפיע ברמת גן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה וויעזנא שבפלך ווילנא בחג הפורים תרנ"ט לאביו ר' עוזר ולאמו מרת צירל. שהיו אחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל בר מצווה לקחו אביו לתומכי תמימים בליובאויטש. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו בליובאויטש נמשכו כשש שנים עד שנת תרע"ז שאז נדד יחד עם כל הישיבה לקרמנצ'וג.
כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, גמרא, מאמרי חסידות וכן פרקי תהלים.
באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה, אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה, נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.
זמן קצר לאחר שעבר לרוסטוב, בב' ניסן תר"פ, הסתלק אדמו"ר הרש"ב. ר' חיים משה התקשר מיד לאדמו"ר הריי"צ ושימש בין השנים תר"פ-תרפ"ב כמשמש בקודש כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי.
בשנת תרפ"ב שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה דלהינוב או וויעזנא שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה ז'עמבין ולהתארח בבית רב העיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של ר' יחזקאל שלמה רובין, שהיה שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי בארצות הברית שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מוויעזנא מכיוון שבנם התחתן וגר כעת בז'עמבין, ואכן משפחתו ראו את המודעה וחידשו איתו את הקשר.
התחתן עם רעייתו מרת דאבא גיטא, בת ר' יחזקאל שלמה ומרת הינדה קויפמן-רובין. בת הרב גרשון יהודה לייב קוגל בן הרב חנוך הענדל קוגל.
לפרנסתו שימש כשוחט בכמה מקומות בתחילה בנעוועל אחר כך גם במוסקבה והסביבה.
לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות לארץ ישראל, בדרך עברו בורשה שם נכנסו אל אדמו"ר הריי"צ להתברך. אדמו"ר הריי"צ ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. אדמו"ר הריי"צ בירך את ילדיו ברפואה שלימה, ואחד מהם, שהיה במצב רפואי קשה, החלים כליל.
עם עלייתו לארץ ישראל בי"ג אייר תרצ"ה החל לשמש כשוחט בירושלים שמו נודע כשוחט טוב וירא שמיים ורוב תושבי העיר החלו שוחטים אצלו, דבר שפגע בפרנסתם של שאר השוחטים. כאשר נודעה עובדה זו לר' חיים משה, עזב את פרנסתו כשוחט והחל לעבוד במפעלי ים המלח.
שמו של ר' חיים משה נודע כעובד ה' שהשקיע כוחות אדירים להיות כפי רצון רבותינו נשיאנו. במהלך השנים הקפיד ר' חיים משה לעבוד בעבודת כפיים דווקא ולא בעבודה שתתבע ממנו מחשבה, כיוון שאת ראשו רצה להשאיר פנוי לחשוב חסידות בשעת העבודה.
את מגוריו קבע בשכונת רמת יצחק ברמת גן, והיה ממיסדי בית הכנסת חב"ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כמשפיע, וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת בית הכנסת לחסידות ולרבי.
באלול תשט"ו נסע לראשונה לרבי לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארצות הברית ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי, בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של צא"ח ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו במאמר של הרבי אודות טמטום המוח וטמטום הלב, עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה.
נפטר בכ"ג שבט תשל"ז ונטמן בבית החיים בבני ברק. על מצבתו נכתב בהסכמת הרבי "היה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו, דובא גיטא - נפטרה ו' שבט תשל"ה.
- בניו
- ר' שלום דובער אלפרוביץ'.
- ר' גרשון אלפרוביץ'[1]
- ר' ירחמיאל אלפרוביץ'.
- ר' אפרים אלפרוביץ'. נפטר כ"ו תשרי תשפ"ג.
- בנותיו וחתניו
- מרת שרה- נפטרה י"ד אדר תשנ"ט, ובעלה ר' דוד משה גרין - נפטר כ"ב טבת תשע"ב ).
- מרת רוחמה רבקה ובעלה ר' שלמה זלמן דרורי. בנם הרב עוזר דרורי - נפטר ממגפת הקורונה בתאריך י סיוון תש"פ.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- בדרכי החסידים, (זכרונות מהרב יואל כהן) עמודים 370-374
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם מענדל אוירכמן, תמים בכל מעשיו - תולדות חייו ומקבץ סיפורים של הרב חיים משה אלפרוביץ, טבת תשס"ה
- זהיר במחשבה דיבור ומעשה
שבועון בית משיח גליון 868 - מקבץ סיפורים מתולדות חייו, בתוך תשורה משמחת צאצאיו, אב ה'תשע"ט
- הרב יואל כהן, "תמימות מנצחת", קרוב אליך, גיליון 303, י"ג טבת תש"פ
