הצלת ילדי איראן (תשל"ט)
הצלת ילדי איראן היה מבצע חשאי של הצלת מאות ילדים יהודים מאיראן לארצות הברית, בעקבות המהפיכה באיראן בשנת תשל"ט.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
עד קיץ תשל"ח פעלו שלוחי הרבי באיראן[דרושה הבהרה], שאז החלו הפגנות שהיו ההקדמה למהפכה. היהודים הרגישו שהקרקע בוערת, ורבים רצו להוציא את ילדיהם במהירות מאיראן כל עוד הגבולות פתוחים - לפני שייסגרו. היהודים פנו לשלוחי הרבי ששהו במקום וביקשו מהם להתגייס למבצע. ואכן, שלושת השלוחים: הרב אילוליאן, הרב שלום בער הכט והרב יוסף יצחק רייטשיק לקחו על עצמם את המשימה להוציא מאיראן כמה שיותר נערים. טווח הגילאים היה 8–30.
הנערים הראשונים שנרשמו קיבלו ויזות אמריקאיות באמצעות הקונסוליה באיראן. בהמשך - כשהתחממו המהומות, והקונסוליה האמריקאית נשרפה - החלו לבקש עבור הנערים ויזה איטלקית. קבוצות הנערים היו יוצאות לרומא, איטליה, ושם היו ממתינים לויזה אמריקאית ולהמשך טיסתם לארצות הברית.
ההברחה מאיראן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקבוצה הראשונה יצאה מטהרן לרומא בשלהי שנת תשל"ח ומנתה 250 נערים ונערות. בא כוחו של הרבי באירופה, הרב בנימין גורודצקי, הגיע בהוראת הרבי לרומא על מנת לסייע לנערים בצרכיהם בימי שהותם ברומא. הקונסול האמריקאי ברומא הבין את מצבם הקשה של הנערים והגמיש את הנהלים עבורם: הוא כינס קבוצות גדולות מהם, חילק להם את הטפסים הנדרשים וחתם להם על הויזות תוך שעתיים.
לאחר יציאתה של הקבוצה הראשונה המצב באיראן החמיר והרב אילוליאן חשש לחזור לשם על מנת להביא קבוצות נוספות, אבל הרבי הורה לו לחזור ולהציל כמה שיותר. בחול המועד סוכות תשל"ט חזר לאיראן, והבקשות שקיבל אז היו רבות יותר ובהולות יותר.
הקליטה בניו יורק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו יורק, התגייס הרב יעקב יהודה הכט, אביו של הרב שלום דובער לקליטת הכמות הגדולה של הנערים. בברכת הרבי, הכין עבורם כיתות לימוד נוספות במוסדות החינוך של קראון הייטס: הדר התורה לבנים, ומכון חנה לבנות.
עם הזמן גדל זרם הנערים ועבר את האלף, והרב הכט קנה עוד ועוד בניינים עבור קליטתם. חלק מהילדים נאלצו לשהות באופן זמני אצל משפחות חסידי חב"ד בשכונה שהכניסו אותם לביתם. לכל אורך הדרך, הרב הכט עמד בקשר צמוד עם הרבי שנתן לו הוראות מפורטות בכל הקשור לטיפול בנערים. בין השאר הורה הרבי לא להתערב במנהגיהם, ולתת להם לאכול קטניות בפסח כפי שנהגו - אף על פי שבחב"ד אין זה נהוג.
הרב הכט צבר חובות גדולים במהירות על מנת לממן את אחזקת הנערים, והרבי בירך אותו שיצא מהם.
הילדים שהו במוסדות החינוך החב"דיים משך שנה אחת, ולאחר מכן המשיכו ללמוד במקום שליבם חפץ.
התייחסויות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי ליווה את המבצע לכל אורך הדרך וגם עודד מאוד את הנערים ואת הפעילים.
בהתוועדות פורים תשל"ט, אמר הרבי: "כיון שנוכחים כאן כאלה שלא מכבר הגיעו מפרס – יאמרו אפוא כולם ביחד 'לחיים', והקהל מסתמא יסייע להם, ובניגון של שמחה". הרבי ביקש לתרגם זאת לפרסית עבור הנערים שאינם דוברי אידיש. הנערים אמרו לחיים לרבי, והרבי הורה שישירו ניגון שלהם. הפרסיים שרו את הניגון "יגדל אלקים חי וישתבח", ולאחר מכן הורה להם הרבי לומר שוב לחיים והחל לנגן את הניגון 'ממצרים גאלתנו'.
באותו פורים שלח הרבי לכל אחד מהנערים משלוח מנות בשמו.
בערב פסח, כאשר ניגש הרב יעקב יהודה הכט לקבל מהרבי מצות בחלוקת המצות עבור ליל הסדר של הנערים, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מהמרור של הנערים הפרסיים דווקא![1]. הרבי הודיע לו גם שיבקר באולמות שבהם ערכו יוצאי פרס את הסדר שלהם (בנוסף למוסדות בהם נהג אז לבקר מדי שנה, ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומכון חנה). הרבי השמיע להם ברכה וביקש שיתרגמו אותה לפרסית. הנערים ענו "כן יהי רצון", והרבי ענה אחריהם "אמן כן יהי רצון" בהברה ספרדית[2].
בהתוועדות אחרון של פסח התייחס הרבי בשיחה לקליטת הנערים, ואמר שהצלתם מאיראן בוודאי הייתה על מנת שיוסיפו בעניני תורה ומצוות. הרבי ביקש שיתרגמו את דבריו אלה לפרסית. הרבי הורה אז לרב הכט לומר לחיים, ובירכו.
גם בפסח תשמ"א ביקר הרבי בסדרים של יוצאי פרס ובירך אותם.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאיראן הבוערת: מבצע החילוץ החשאי להצלת ילדי איראן. - חלק א'
- "מאות הצעירים האיראניים צעקו מול הרבי – 'אינשאללה'!".. - חלק ב'
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשל"ט חלק ב' ע' 758.
- ↑ הברכות, לנערים ונערות, הוגהו על ידי הרבי ונדפסו בלקוטי שיחות חלק יז ע' 460.