אדם קדמון
סדר השתלשלות |
---|
לפני הצמצום |
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
הצמצום והקו |
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
בי"ע דכללות |
אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
אבי"ע דפרטות |
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
סוגי השתלשלות |
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
אדם קדמון (ראשי תיבות: א"ק) הוא שם התואר והמעלה של האור הקודם לראשית סדר השתלשלות, לאחר הצמצום הראשון. אור זה הוא בבחינת רצון כללי על כל ההשתלשלות, בבחינת מחשבת 'אנא אמלוך'. אור זה הוא בבחינת ממוצע בין אור אין סוף לאור המומשך לעולמות אבי"ע.
ביחס לאור אין סוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדם קדמון נקרא אדם דבריאה ביחס לאור אין סוף, וכמו שבריאה היא ביחס של יש מאין מעולם האצילות, כך התהוות אדם קדמון מאור אין סוף שלפני הצמצום היא באופן של יש מאין. ויותר מכך, התהוותו של אדם הקדמון מאור אין סוף נפעלה על ידי צמצום, בשונה מהתהוות עולם הבריאה מעולם האצילות שנפעלה על ידי פרסא.
מלכות דאין סוף יורדת להיות עתיק יומין של אדם קדמון, וזהו ניצוץ בורא שמתלבש בניצוץ נברא. בד בבד מלכות של אדם קדמון הוא עתיק יומין שבעולם האצילות.
שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטעמים לשמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. דרגא זו מאחדת שני עניינים לדבר אחד ממש: אדם מורה על היותו השורש הראשון ל"פרצוף" של עשר ספירות (שכללות עשר הספירות הן בציור אדם - שכל, מידות ומעשה), וקדמון מורה על היותו קדום לכל, ומופשט מכל גדר.
ב. שהוא כדוגמת אדם הראשון (שנקרא בזהר אדם קדמאה): כמו שאדם הראשון לא נולד מזכר ונקבה אלא נוצר על ידי הקב"ה בעצמו, כך דרגא זו. דהיינו, כל שאר האורות והכלים הן תוצאה של "לידה" מחיבור משפיע ומקבל, מה שאין כן דרגא זו, שהיא השורש הראשון לכל העניינים.
ג. על שם שהוא המחשבה הקדומה, שבסקירה אחת כוללת את כל סדר ההשתלשלות ממעלה מעלה עד מטה מטה, וכל מה שהיה ושיהיה עד סוף כל הדורות.
טהירו תתאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברוב המקומות[1] נוקטת תורת החסידות בשיטת עמק המלך - שטהירו עילאה הוא אור אין סוף שלפני הצמצום, ובהתאם לזה מכונה א"ק (שהוא כאמור דרגה שאחרי הצמצום) "טהירו תתאה", ראה
ערך מורחב – טהירו תתאה |
מעלתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
גודל ההפשטה במדריגת א"ק יובן מידיעת והבנת מקומו של א"ק במערכת ההשתלשלות הכללית. והוא, שהספירות בעולם האצילות יש בהם התחלקות; חסד בפני עצמו וגבורה בפני עצמו וכו', להיותם אורות בכלים ומוגדרים במדה וגבול.
למעלה מזה הספירות בבחינת "עקודים", שאינם מחולקים כל-כך אלא עקודים בכלי אחד.
העובדה שהם בכלי אחד, מוכיחה שהספירות בדרגה זו עומדים ברמת הפשטה גבוהה יותר מאשר בהיותם מלובשים בכלים נפרדים זה מזה, ואינם מוגדרים ומוגבלים כל-כך, עד שיכולים להתאחד בכלי אחד.
ואילו א"ק הוא למעלה גם מעקודים, כי עקודים הם עשר ספירות ממש, שהם רבים, אלא שעקודים בכלי אחד, כלומר איחוד בגלל גורם שמחוץ להם - הכלי המאחד, אבל בא"ק אין התחלקות כלל, כי הספירות שבו הן בהפשטה מוחלטת.
ובמיוחד מחשבה הקדומה דא"ק - הוא מבחינת סובב כל עלמין, שלעומת גודל מדריגה זו, הנה אצילות ועולם העשייה שווים לפניו, כי כוללת כולן יחד בסקירה אחת. והוא בחינת א"ק שהוא כתר הכללי דאבי"ע.
אלא שאף על פי כן, מכיון שהוא מקור לעשר הספירות, וסוף כל סוף יתהוה ממנו עולם האצילות בספירות מוגדרות, ובעיקר משום שיש בא"ק שורש לבחינת כלים (אלא שאינם מוגבלים ככלים שבעקודים ובאצילות, אבל מכל מקום יש שם שרש לכלים) לכן נקרא אדם דבריאה, שלגבי המאציל שהוא אור אין סוף ברוך הוא הסובב כל עלמין, גם א"ק נקרא בריאה יש מאין.
באופן יחסי לכללות אבי"ע הפרטיים - גם בחינת כתר נקרא אדם קדמון להיות שיש בו השורש לציור עשר הספירות (אדם), ועם זאת הוא קדום שלא בערך לספירות המלובשות ומוגבלות בכלים דאצילות.
ביחס לעולמות עקודים נקודים ברודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
[2]עיניים דאדם קדמון בהסתכלותן עשו כלים לאורות הפה דאדם קדמון, והוא ענין עולם הנקודים, הוא עולם התוהו, ולכן עולם התוהו הוא בחינת יצירה, שענינו הוא גילוי ההעלם, והיינו האורות הנמשכים מאדם קדמון על ידי ההבלים דאח"פ (- אוזן חוטם פה). ואצילות שהוא עולם התיקון שהוא בחינת אורות בכלים, שרשו הוא רק הארה דרך מצחא דאדם קדמון.
ביחס לעולם האצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניגוד לעולם האצילות, שמתלבש בעולם העשייה, ונמצא ששייך לעולם הקליפות, ויש אריך דקליפא דאצילות, באדם קדמון לא שייך כלל קליפה. אצילות הוא בבחינת מציאות, אלא שהמציאות דאצילות היא בביטול לגמרי, ביטול במציאות. והיינו, שלמעלה מאצילות לא שייך לומר שהמציאות היא בביטול, כיון שאין שם מציאות כלל, אבל אצילות הוא במציאות, אלא שמיד כשנתהווה הוא מתבטל להיות בבחינת ביטול במציאות.
וזהו גם שעניין הירושה הוא שעולם התיקון יורש אורות דתהו, והרי האורות מרובים דתהו שייכים להשתלשלות, שלכן נאמר בהם "לפני מלך מלך לבני ישראל"[3], היינו, שיש להם שייכות לסדר ההשתלשלות דעולם התיקון; מה שאין כן ענין המתנה הוא מבחינת אדם קדמון, שזוהי בחינה נעלית יותר שלגבה עולם התוהו ועולם התיקון הם בהשואה.
מלכות דאדם קדמון יורדת ונעשית עתיק יומין לעולם האצילות.
חיצוניות אדם קדמון ופנימיות אדם קדמון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מחצב הנשמות הוא חיצוניות (ולבושי) אדם קדמון, ומחצב הספירות הוא פנימיות אדם קדמון.
ביחס לעולמות אבי"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרך כללות, יחס אדם קדמון לעולמות אבי"ע הוא יחס של כתר, וקוצו של יו"ד, והוא כתר דכללות אבי"ע.
רגלי אדם קדמון הם בעולם העשייה ממש, שתחתית העקב שלו הוא ראש העשיה. שכל הפרצופים הם דרך השתלשלות ויש הפרש במקום משכנם כמו משכן המוחין הוא בראש, והמדות הם בלב, אבל בחינת אדם קדמון שהוא למעלה מעלה מבחינת וגדר ההשתלשלות הכל שווה לפניו כחשכה כאורה. אך היינו בחיצוניות אדם קדמון תחתית העקב הוא ראש העשייה, אבל בבחינת גילוי פנימיותו והוא בבחינת גילוי יסוד דאדם קדמון אדרבה הערלה מכסה, וצריך מילה לגלות אותה.
והנה נה"י דא"ק מסתיימין בעשיה וכו'. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני הפרסא שבין אצילות לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע הפרסא ומתלבשים בבי"ע כו' כי ענין אדם קדמון הוא בחינת מחשבה אנא אמלוך שבמחה"ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו'. ולכן יכולה בחינת אדם קדמון להתלבש בבי"ע כו'. ולכן אפילו קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על קידוש השם. והיינו מפני כי נה"י דא"ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")