שיחה:קבלה
יפה אדג, בהצלחה! חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- באמת יפה! יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
אני רק מתחיל לקלוט איזה פרויקט[עריכת קוד מקור]
ואני גם מתחיל לאבד (קצת) את הבהירות. בא ננסה להבהיר נקודות:
בערך ראוי להכניס פירוט של שיטות בקבלה. בערך ראוי להכניס פירוט של שיטות המקובלות אצלנו, ושלא. בערך לא ראוי להכניס פירוט תולדות חייהם של מקובלים שונים. בערך לא ראוי להכניס כל ביחטוי ואימרה של כל רבי אודות קבלה.
אך עדיין חסר לי סדר של שלבים. כלומר אחרי שהגדרתי מהי קבלה ע"פ תורת חסידות חב"ד, אני צריך להבהיר את הקשר שקיים בין החסידות לקבלה, שהרי סוכ"ס, אמנם אמר אדמו"ר הרש"ב שחסידות איננה פירוש על קבלה, אך אכן הם אינם כה רחוקות. המושגים זהים, אז מה ההשפעה זו על זו. מומחים וידענים אמיתיים, לכאן! אני סתם חובבן.--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 09:07, 12 אוגוסט 2009 (IDT)
- זהו להלילה (להיום...) אך בעז"ה, אני מקוה שיהיו עוד כמה שיתרמו, ואם מתקפת הערכים מתמהמהת, כל אחד יכול לשלוח את ידו באופן אישי בערכים ולשפרם, כך או כך, בהצלחה.--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 09:55, 12 אוגוסט 2009 (IDT)
סליחה על השאלה, אבל מה המקור לכך שתורת החסידות סבורה כי אין ללמוד את הקבלה, והרי האריז"ל שאמר מצוה לגלות זו החכמה (מובא ריבוי עצום של פעמים בשיחות אדמו"ר שליט"א) אמר זאת על תורת הקבלה. האם אכן יש מקור ברור בתורת החסידות שאסור באופן כולל ללמוד קבלה. אתמהה. --Shalom 20:45, 19 נובמבר 2009 (IST)
- היכן ראית שתורת החסידות סבורה כך? תורת החסידות סבורה כי עדיף להשקיע בלימוד החסידות ומתוך כך לרכוש את הידע בקבלה. ראה בגוף הערך. --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 20:52, 19 נובמבר 2009 (IST)
תשובה לשני המשתמשים האחרונים כאן.
האם יוצאים ידי חובה בלימוד החסידות במקום קבלה. הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג, 30:35-34:15 חבל שאיני יודע איזה אשלג זה, זה שיחה יפה. --שלום 22:19, 26 בינואר 2010 (UTC)
- נראה לי שזה האדמו"ר מאשלג טרפון (רחוב בב"ב). לא יודע עם זה אומר לך משהו. הוא ישב בכלא בצרפת (כמדומה). תפסו אצלו סמים. הנכד של "בעל הסולם". --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 22:55, 26 בינואר 2010 (UTC)
- אכן חיים, צדקת.
--בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...
- צדקתי על תפיסתו בצרפת או על זה שזה אכן הוא? --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 23:08, 26 בינואר 2010 (UTC)
- אכן חיים, צדקת.
- מחכים לתשובת חסיד. --שלום 23:10, 26 בינואר 2010 (UTC) אגב כמובן שהוא לא לקח את הסמים לעצמו אלא נפל לקרבן רמיה על ידי בני בליעל כידוע ומפורסם. --שלום 23:10, 26 בינואר 2010 (UTC)
- כמדומני שזה הוא. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...
אולי אם מישהו כאן ידע מה שמו וקשרו לרבי יהודה לייב אשלג [1], נוכל להכניס כאן את שמו בידידי חב"ד יחד עם תוכן השיחה. --שלום 23:14, 26 בינואר 2010 (UTC)
- ראה לעיל. זהו נכדו של בעל הסולם. דיברתי עימו והוא סח לי על קשריו עם הרבי ועל השיחות שלו עם הרבי בענייני קבלה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 23:16, 26 בינואר 2010 (UTC)
- 1. "לעיל"? איפא? 2. אם תוכל להתחיל דף חדש ולכתווב את הפרטים הידועים לך,ואני אשלים, או שתכתוב את הפרטים כאן. --שלום 23:20, 26 בינואר 2010 (UTC)
- חיים כתב זאת לעיל בתיאור על האדמו"ר. אכן, הוא נכדו של האשלג, מדומה לי בן ר' ברוך אשלג. לכשהייתי פעם בחיפה שמעתי (או מר' מענדי ווילשאסנקי או מר' אסף פרומר) פרטים על יחס הרבי לאשלג, ושמעתי מהם שהרבי כלל לא הי' מרוצה מנכד זה (שמו שמחה?). אך כ"ז 'מפי השמועה', ומי שנמצא בקירוב מקום-דעת אליהם, ויברר, יבורך. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...
- כאן תוכל למצוא הרבה מידע עליו. יש לי גם תמונה איך שהוא מתוועד עם תמימים ויש לי גם קשר עם הגבאי שלו, לתוספת מידע. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 23:30, 26 בינואר 2010 (UTC)
- חיים כתב זאת לעיל בתיאור על האדמו"ר. אכן, הוא נכדו של האשלג, מדומה לי בן ר' ברוך אשלג. לכשהייתי פעם בחיפה שמעתי (או מר' מענדי ווילשאסנקי או מר' אסף פרומר) פרטים על יחס הרבי לאשלג, ושמעתי מהם שהרבי כלל לא הי' מרוצה מנכד זה (שמו שמחה?). אך כ"ז 'מפי השמועה', ומי שנמצא בקירוב מקום-דעת אליהם, ויברר, יבורך.
הערך כפי שנכתב חובבני ומביש ולא מדוייק ומראה על חוסר ידע, "ספר הבהיר מיוחס לאברהם אבינו"? ספר יצירה לאדם הראשון? יש כאן ערבוב פרטים ספר הבהיר מיוחס לרבי נחוניא בן הקנה וספר יצירה לאברהם אבינו .ספר רזיאל מיוחס לאדם הראשון וספר זה הנמצא בדורנו ונקרא רזיאל המלאך אינו הספר הנזכר במקורות התלמודיים אלא ברובו הוא מכיל את כתבי רבי אליעזר מגרמייזא -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.