שיחה:פרסום משיח

מישהו מתנגד למחיקה? --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"א בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 03:55, 19 ביוני 2013 (UTC)

בעד. שם מוזר, תוכן דל. --שיע • שיחה י"א בתמוז ה'תשע"ג 04:40, 19 ביוני 2013 (UTC)

נגד - לא נתנו לי זמן אפילו לראות מה כתוב שם. לכאורה, למרות שהתוכן דל, הרי מדובר על נושא מרכזי, ועד שאין משהו אחר שמחליף אותו, לכאורה צריך שיהיה ערך כזה. • זוננשיין - תמיד בשמחה • י"א בתמוז ה'תשע"ג • 12:50, 19 ביוני 2013 (UTC)

להלן העתקה של הערך, זוננשיין, איך אתה יכול להיות נגד אם לא ראית אותו? אני לא חושב שעדיף ערך לקוי על כלום. להפך. יש לנו יותר מידי ערכים חסרים, משובשים, חלקיים ועוד מגרעות כיד הדמיון הטובה. הייתי מעדיף שיהיו לנו אחד חלקי מאה מהערכים הקיימים אבל שיהיו ראויים. אדם שנכנס לערך מעין זה, עלול שלא להכנס יותר לחב"דפדיה, מתוך מחשבה שלא ימצא כאן את מבוקשו. --שיע • שיחה י"א בתמוז ה'תשע"ג 13:42, 19 ביוני 2013 (UTC)

אני נגד ששואלים אותי אם למחוק ומבצעים את המחיקה לפני שאני מספיק לראות את הבקשה. אחרי שראיתי את תוכן הערך, אני מסכים איתך במאת האחוזים. • זוננשיין - תמיד בשמחה • י"א בתמוז ה'תשע"ג • 15:04, 19 ביוני 2013 (UTC)

על הערך שנמחק היתה תבנית "למחיקה", הרבה לפני שהעליתי את הדיון כאן, וכל אחד יכול היה לראות את רשימת הדפים העומדים למחיקה דרך הקישור בדף השינוים אחרונים. הדיון כאן היה רק ליתר בטחון ולא לפי הכללים. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"א בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 15:22, 19 ביוני 2013 (UTC)

תוכן הערך שנמחק

בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי שיחה לרגל כינוס השלוחים שהתקיים באותה השבת, ובה אמר: שנסתיימה עבודת השליחות שהיתה עד עתה וכעת ה"שער" שדרכו יעברו כל עניני השליחות הוא הכנת עצמו והעולם לקבלת פני משיח צדקינו בפועל ממש.

ובהמשך השיחה אמר: " והכוונה בפשטות היא - שמכינוס השלוחים צריכות לבוא ולהביא החלטות טובות כיצד כל שליח צריך להתכונן בעצמו ולהכין את כל היהודים במקומו ובעירו וכו' לקבלת פני משיח צדקנו, על-ידי שהוא מסביר את ענינו של משיח, כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת."

פרסום משיח

אחרי שיחה זו יצאו החסידים בקריאה חזקה על כך שהמשיח בדרכו וכו', אולם היו כאלו שאמרו שזה צריך להיות "באופן המתקבל", ולכן אין לפרסם בכל מקום וכל זמן, אלא רק לפי מה שמתאים.

אך לעומתם עמדו החסידים ואמרו שלא נאמר "דבר המתקבל", אלא "אופן המתקבל". כלומר, שצריך לפרסם רק צריך לדעת כיצד, ולא כמותם שנמנעו לגמרי מלפרסם.

פרסום זהותו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עד כאן ההעתקה. --שיע • שיחה י"א בתמוז ה'תשע"ג 13:39, 19 ביוני 2013 (UTC)

הצעה חדשה

בבקשה לתקן קודם שיכנס כערך בפ"ע.

מצטער שלא עדכנתי אותך לפני, אבל בקורב הולך לעלות ערך גדול ומפורט על כל הנושא של הרבי כמשיח וכן על פרסומו, תוכל לראות את זה כאן, כך שלדעתי התוכן כאן הוא מיותר..., עכשיו אני נזכר שאפילו עשיתי שם איזה עריכה, כך שידעת מזה וחבל...--בברכה, יצחק - שיחת הגאולה 00:07, 28 ביוני 2013 (UTC)

זה דומה אך שונה. כאן זה מופיע בעיקר הנושא כשלעצמו - מקור החובה, ולא דוקא על הרבי...מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל - לאמיר פארבריינגען א ביסל

לא הבנתי בדיוק במה זה שונה? בוא נגיד ככה: איזה פרט מופיע פה שלא מופיע שם? --בברכה, יצחק - שיחת הגאולה 15:54, 28 ביוני 2013 (UTC)

יש פרטים ברקע שלא נמצאים שם, וכן שבת בראשית מ"ה, הכינוס נשים בלונדון, הפתק מאדר נ"ב ועוד כמה פרטים. אכן אין ענין בכפילויות, אך כמדומני שצריך לחלק לב' חלקים - עצם זיהוי הרבי כמשיח, פירסום זהות משיח (בכלל ביהדות) וכל הפסקי דינים להביא בערך של הפס"ד שהרבי משיח וכן הלאה..מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל - לאמיר פארבריינגען א ביסל

פרסום זהות המשיח

בכל דור ישנו אדם צדיק מבית דוד הראוי להיות משיח, בכל דור הצביעו תלמידים על רבם כזה הראוי. לאחר שזוהה החלו גם לפרסם כי רבם הוא המשיח. כך זוהה גם הרבי כמשיח, אולם לאחר ג' תמוז ישנם המתנגדים לפרסום עובדה זו.

רקע

עם סיום האלף הרביעי וההכנות לקראת האלף החמישי אשר הוא הראשון מבין "שני אלפים ימות המשיח", החלו לחפש מבין גדולי הדור, הדור שלאחר פטירת רבינו הקדוש (שהיה המשיח שבדורו), מיהו המשיח.

כל א' מראשי הישיבה אמר לתלמידיו: דעו לכם כי נאמר בתורה כך וכך, וע"פ זה שמו של המשיח הוא כשמי. ולאחר מכן יצאו תלמידיו והכריזו: משיח מנחם שמו. שילה שמו. ינאי שמו. חזקיה שמו.

וכך בכל דור היה אחד שאמרו עליו כי הוא המשיח שבדורו, על האריז"ל אמרו בדורו כי הוא המשיח. ולאחר מכן מצאו על שולי גמרתו של ר' שכנא (אביו של הרמ"א) משיח שכנא שמו, שנאמר לשכנו תדרשו. והאור החיים הק' כתב בפירושו כי משיח ה' חיים שמו.

לאחר מכן החלה שלשלת תורת החסידות, בתחילה היה זה הבעל שם טוב, ולאחר מכן הרב המגיד. עד שהגיע אל שולשלת חב"ד, אשר הם "מבית דוד, ועליהם נאמרה שבועת ה' שלא יכבה נרו לעולם ועד".

האדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי היו מצאצאי המהר"ל מפראג המיוחס בן אחר בן אל דוד ושלמה, ולאחר מכן הצמח צדק אשר גם הוא ממשפחת אלטשולר אשר הם ג"כ מיוחסים בן אחר בן לדוד ושלמה.

כאשר האדמו"ר הקודם פרסם את הקול קורא של "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", הוסיף הרבי שליט"א ופרסם (בע"פ) אשר האדמו"ר הקודם הוא המשיח.

בדור השביעי

במאמרו הראשון - באתי לגני - אמר הרבי אשר תפקידו ותפקיד דורו הוא להביא את הגאולה בפועל ממש. מספר גדולי ישראל ששמעו את תוכן המאמר התבטאו כלפי הרבי: "הוא חושב שהוא המשיח"^{[דרוש מקור]}.

בשנת תשכ"ה פירסם החסיד ר' אברהם פריז (ע"י מטוס ריסוס שטס מעל תל אביב) כרוז מיוחד בו נכתב כי הרבי הוא המשיח. כאשר כתב לרבי קודם למעשהו הרבי לא ענה מאומה, אולם לאחר שאחד מהחסידים כתב לרבי כי זה גורם לריחוק יהודים, כתב הרבי לר' אברהם כי הוא צריך לאסוף את כל הכרוזים שפיזר.

בהמשך השנים החלו החסידים לנגן את הניגון "חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי הרבי משיח צדקנו..", בשבת בראשית תשמ"ה התבטא הרבי בחריפות על ניגון זה, באומרו אשר אין כדאי לנגנו כשיש אפילו ספק שיתרחקו יהודים מחב"ד.

החל משנת תשמ"ח החל הרבי להתבטא יותר ויותר כי הוא המשיח, בציינו פעמים רבות את מאחז"ל "משיח מנחם שמו", וכן שצמח צדק הוא בגימטריא ב' שמותיו של משיח - מנחם מענדל. כן הוסיף כי 770 הוא ביתו של המשיח, וכי הוא כבר הודיע שהגיע זמן הגאולה, ושכבר נאמר לו לגאול את עם ישראל ("שלח נא ביד תשלח").

בשבת פ' תזריע מצורע תנש"א, דיבר הרבי על כך שיעלו ויכריזו הכרזה שתזיז את כל סדר ההשתלשלות, ולאחר מכן עלה ר' דוד נחשון והכריז ג' פעמים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". לאחר מכן עודד הרבי את הניגון ביום ראשון ז' אייר, וביום שני שלאחריו ט"ו אייר.

בשנת תשמ"ח הוציאו לראשונה פסק דין על הרבי אשר הוא מלך המשיח ושהוא צריך להתגלות. לאחר מכן בשנת תנש"א לאחר השיחה של "עשו כל אשר ביכולתכם" (כ"ח ניסן) חתמו הרבנים בארה"ק על פס"ד נוסף, ושלחוהו ע"י ר' דוד נחשון ואבי טאוב לרבי, לאחר מכן הם גם קראוהו על ציוני רבותניו נשיאנו ברוסיא.

בעקבות כל המאורעות הללו החלה התסיסה בקרב חסידי חב"ד כי הרבי הוא המשיח, וממילא היו שהחלו לפרסם זאת, חלקם שאלו קודם שפרסמו וחלקם לא. ובדרך כלל, אלו ששאלו האם לפרסם הורה הרבי להתחשב עם חב"ד שעל אתר, ולאלו שהודיעו שפרסמו, ענה הרבי בתשואות חן.

בחודש שבט תשנ"ב ערכו נשי ובנות חב"ד בקראון הייטס כנס לנשים ובו כולן קיבלו עליהן את מלכותו של הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח, וכן רקדו עם תוף שלאחר מכן נמסר לרבי שעליו נכתב יחי אדוננו.. הרבי מאוד נהנה מכינוס זה, ואף הורה לנשי ובנות חב"ד בלונדון שיעשו כינוס כעין זה.

בחודש אדר א' תשנ"ב כתב מעביד א' כי העובד שלו עושה שטורעם במפעל שלו כי הרבי הוא מלך המשיח ואשר הוא רוצה לזרוק אותו מהעבודה בגלל זה. וענה לו הרבי בפתק הידוע: "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו' אבל מ"ע מהת' [=מצוות עשה מהתורה]: אהבת כאו"א [=כל אחד ואחד] מישראל, ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו וד"ל"".

בהמשך הדפיסו המתנגדים בס' אחד אשר חלילה לומר כי המשיח הוא אדם בדורנו (רח"ל עפ"ל). בעקבות כך כתב ר' יואל כהן מאמר חריף בכפר חב"ד ולאחר מכן אף התראיין אליו, ושם הסביר בין היתר, אשר הדרך היחידה להפוך את האמונה במשיח למעשית ושתהיה נוגעת בפועל צריך שהאדם ידע מיהו המשיח, שזה הופך את הגאולה לדבר מוחשי וממשי.

מחודש תשרי תשנ"ג החל הרבי לצאת ב(כמעט) קביעות למרפסת מידי יום בעודדו את שירת החסידים "יחי אדוננו..".

בעקבות כך שמארגני ה"סאטעלייט" בחנוכה הפילו את השידור כאשר החלו לשיר יחי, החליטו בחודש שבט תשנ"ג לערוך "סאטעלייט" ובו ישדרו לעולם שהמשיח מעודד את הכתרתו, הרבי לא הסכים שתערך הכתרה, אך בפועל הרבי אישר לשדר לכל העולם כי הוא מלך המשיח.

בחודש מנחם אב תשנ"ג כאשר הת' שמואל חיים בלומינג ערך לדפוס את הס' בשורת הגאולה, נתן הרבי רשות להדפיסו תחת הוצאת הספרים קה"ת כשבו התואר "כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח".

פרסום משיח אחרי ג' תמוז

לאחר ג' תמוז המשיכו החסידים לפרסם את זהותו של הגואל, אלא שאז כתב ר' יואל כהן מאמר בכפ"ח אשר הוא טעה וכן הפסיקו לכתוב יחי על שער כפר חב"ד ושיחת השבוע. וכן נערך מסע הסברה מדוע אי אפשר להמשיך ולפרסם.

בעקבות כך הוקם השבועון בית משיח והעלון שיחת הגאולה, וכן נדפס הס' והוא יגאלנו, ולאחר שנים גם הס' התקופה והגאולה.

וכך ממשיכים לפרסם לעולם כי הרבי הוא מלך המשיח ולא חל שום שינוי בכך גם לאחר שארע מה שארע בג' תמוז.