פורטל:מלך המשיח/ערך נבחר/גלריה

עריכהערכים נבחרים

אוסף ערכים נבחרים של פורטל מלך המשיח

לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

המלך המשיח נקרא אדון, כמו שכתוב: "... ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים וגו'".

כי כל עיקר ענינו של המלך המשיח - להמליך את הקב"ה -האדון ה' אלקי ישראל- בארץ התחתונה, ועל-ידו תהיה מלכות ה' על כל העולם כולו.

גאולה כזו יכולה להיות רק על ידי גואל שהוא עצמו חדור ומאוחד בתכלית - בגילוי זה של האל"ף - אלופו של עולם, עד גילוי עצמותו יתברך, והיינו שהוא מאוחד בעצם מהותו במהותו ועצמותו של האדון הוי', עד שנקרא בפי הנביא, בשמו - שם העצם - אדון.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")

2

מאז שבחר ה' בבית דוד, כל מלך העומד מבניו אינו צריך לא את בחירתו של הנביא ולא שמן המשחה. אך גם לאחר מכן מצוות מינוי מלך לא בטלה והיא מתבטאת בחיוב המוטל עלינו להעמיד את המלכות בידיו של אותו מלך מבית דוד ולקבל עלינו את עולו, וכדברי התלמוד הירושלמי: "אשים לא נאמר אלא תשים דאת שוי עלך" - שאתה תעמיד על עצמך.

גם מלך המשיח לא אנו בוחרים אותו - המשיח הוא "מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו", ולכן הוא חייב להיות מבית דוד שלהם הובטחה המלוכה, אך עלינו הזכות והאחריות לבקש אותו ולקבל עלינו את מלכותו.

בנוסף לעצם המצווה של מינוי המלך, מזכיר רבינו-בחיי בפירושו על התורה את הכלל "אין מלך בלא עם". מבחינה מציאותית, המלך לעולם לא יוכל להיות מלך אם לא יהיה עם שמקבל אותו.

כלל זה מתבטא גם בהלכה אשר כל מלך העומד על ישראל בין על ידי נביא ובין בירושה, נעשה למלך רק כאשר העם מקבל את מלכותו של המלך.

3

ניצוץ משיח הוא הארה מנשמתו של מלך המשיח, המאירה אצל כל יהודי בחלק הפנימי ביותר של נשמתו (יחידה, או עצם הנשמה). בזכות קשר זה שיש למלך המשיח עם כל יהודי, יש בכוחו לגאול את כל אחד ואחד מישראל, אך העבודה מוטלת על כל יהודי ויהודי בפרט לגלות ניצוץ זה מהכח אל הפועל.

ניצוץ המשיח נותן ליהודי את הכח לעבוד את הבורא למעלה ממדידה והגבלה, מעין ימות המשיח - ועל ידי זה ביכלתו לפעול אצל עצמו גאולה פרטית עוד בזמן הגלות, וכן להביא בפועל את הגאולה הכללית.

ניצוץ משיח הוא 'נקודת היהדות' שבנפשו של יהודי - הנרמזת באות יו"ד, ראש התיבה של שם עם ישראל. כמו כן מכונה נקודה זו "נקודת פנימיות הלב".

דרגתו של ניצוץ המשיח היא בחלק העמוק ביותר שבנפש. בספר התניא מקביל אדמו"ר הזקן ניצוץ זה למדרגת החכמה שבנפש, ש"בה מלובש וגנוז אור ה' ממש". בדרך כלל, ביאר הרבי שזוהי דרגת היחידה שבנפש. אמנם בשיחה נוספת חידש הרבי, שדרגתו של הניצוץ הוא לא רק בדרגת היחידה (שגם היא רק "שם" לנשמה עצמה) - אלא בעצם הנשמה ממש.

כיוון שניצוץ המשיח הוא החלק העמוק ביותר הנפש, המאוחד עם הקדוש ברוך הוא בתכלית - לכן התקשרותו עם הקדוש ברוך הוא אינה בדרך שכלית וכדומה, אלא בדרך שלמעלה מטעם ודעת. כלומר שנשמת היהודי מרגישה שהיא מאוחדת ודבוקה עם מקורה, הקדוש ברוך הוא, מצד עצם מציאותה. וגם בעבודת האדם ענינו של הניצוץ הוא לא עבודה פרטית, אלא עצם הידיעה שהוא מאוחד עם הקדוש ברוך הוא.

ההתקשרות לקב"ה שעל ידי ניצוץ המשיח, שרשה בנשמת המשיח - שהוא הממשיך והמגלה בנשמות ישראל את דרגת התקשרות זו. ולכן נקרא המשיח "יחידה כללית" - כיון שהוא כולל את כל בחינות ה"יחידה" של כל בני ישראל. וזוהי גם הסיבה לכך שנשיא הדור - הכולל את כל נשמות הדור - הוא היחידה הכללית, וממילא גם המשיח שבדור.

4

ארמון לרבי מלך המשיח הינה יוזמה, שקיבלה את אישורו ועידודו של הרבי, לבניית ארמון לרבי בכפר חב"ד.

הרב זושא ריבקין, חסיד חב"ד מכפר חב"ד, יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק בשנת תשל"ח, ביקשו לשטוח לפני הרבי את הרעיון

ר' חיים נכנס ל'יחידות' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"", ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "ארמון!"(במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!). אחר כך המשיך הרבי ואמר "אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין"(במקור (באידיש): "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן").

זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשרה מטבעות: חמישה מטבעות של לירה, וחמישה מטבעות של חצאי דולרים.

במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב שעדיין לא הגיע הזמן ויש להמתין.

בט"ז שבט תשנ"ב, רעיית ר' זושא, נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'יחידות-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב מרדכי אשכנזי, מרא דאתרא של כפר חב"ד, וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב בארץ הקודש. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים, וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".

כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי כ"ו שבט, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות לבית מנחם, בסמיכות לבנין צעירי חב"ד באה"ק, ובסמיכות ל-770. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע!(בלשון הרבי: "זאלסט האבן א סאך פרנסה")." כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].

5

וילחם מלחמות ה' זהו הסימן ההלכתי האחרון על פיו נדע שאכן אותו מלך שיעמוד מבית דוד - "הרי זה בחזקת שהוא משיח".

ישנן אומות שמציקות לבני ישראל ולא מניחות להם לעסוק בתורה ומצוות, שזהו עיקר עניין הגלות - מניעות ועיכובים על קיום התורה, ומלך המשיח נלחם בהם ומניח לישראל לעסוק בתורה ומצוות כהוגן.

מלחמות אלו נקראים מלחמות ה', כלשון הכתוב בדוד "כי את מלחמות ה' אדוני נלחם" וכפירוש הפסוק שמלחמתו להגנת בני ישראל נקראת מלחמת ה' כי כל הנוגע בהם כנוגע בבת עינו.

אמנם, באחת השיחות, מביא הרבי אפשרות שכאשר תהיה גאולה באופן של זכו לא יהיה צורך בעניין זה של "ילחום מלחמות השם".