ניסיונות יציאה מרוסיה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רוסיה הקומוניסטית לא הרשתה לחסידי חב"ד לנהוג כהלכה, ולכן במשך כל השנים ניסו חסידי חב"ד לצאת בין באופן חוקי ובין באופן לא חוקי.

ניסיון יציאה ראשון[עריכה]

בתרצ"א הציע את עצמו גוי אחד למבריח, היו כמה וכמה אנשים שבאמת ניסו, אחד מן בחורי ישיבת תומכי תמימים גם הוא הצטרף לבריחה, ואכן הוא עבר את הגבול לפולין, אך בפולין האשימו אותו בריגול, ולכן הוא עבר ללטביה, אומנם לאחר זמן הוא הורשה לחזור לפולין, הבחור חזר ולמד בישיבת תומכי תמימים בפולין.

לאחר זמן מה הלשינו על אותו גוי מבריח והוא נאסר.

ניסיון יציאה שני[עריכה]

בחורף תרצ"ג, הציע גוי אחד את עצמו למבריח, 23 חסידי חב"ד הצטרפו לבריחה, מהם היו 9 תמימים, אומנם אותו גוי מבריח היה סוכן ק.ג.ב. והוא הלשין עליהם לשלטונות, 23 חסידי חב"ד נאסרו בכלא, הם היו חצי שנה בכלא ואחרי זה עברו לעבודת פרך בסיביר, אולם לאחר לחץ מכמה אנשים שוחררו כל 23 חסידי חב"ד עם אלו שהיו איתם בחורף תרצ"ד.

היציאה מלבוב[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו
תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים'

ביציאת רוסיה תש"ו (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות רוסיה הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של חסידות חב"ד, ותחתיה הוקמו ביוזמת אדמו"ר הריי"צ מרכזים חב"דיים חלופיים בפריז, כפר חב"ד, ירושלים וקראון הייטס.

מבצע הבריחה נוהל במסירות נפש על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ונשלחו לגלות בסיביר למשך שנים ארוכות.

היציאה מצ'רנוביץ'[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היציאה מצ'רנוביץ'

"היציאה מצ'רנוביץ" היא יציאה שבה ניסו לצאת חסידי חב"ד שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב"יציאה הגדולה") דרך העיר צ'רנוביץ', יציאה זאת כשלה ובסוף והובילה למעצרים לשאר חסידי חב"ד שנשארו ברוסיה.