משתמש:שמואל חיים/גזירת המן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גזירת המן הינה גזירה אותם עשה המן, לפיה ינתן הרשות לכל אחד להרוג את היהודים בי"ג אדר, לאחר מכן מצליחה אסתר המלכה לשכנע את אחשורוש לתת ליהודים רשות להילחם בגוים, ולבסוף מנצחים היהודים והורגים את המן, ויום י"ד אדר נקבע כחג הפורים.

הגזירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיבה שהחליט המן לפגוע בכל העם היהודי ולא רק במרדכי זאת משום שהסיבה שמרדכי סירב להשתחווה לו זה בגלל שהוא היה יהודי[1].

הטלת ה"פור"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוא ערך שלוש גורלות, באיזה יום בחודש, באיזה יום בשבוע ובאיזה חודש[2]

משתה אסתר אחשורוש והמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביטול הגזירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נדידת שנת המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בלילה ההוא נדדה שנת המלך

משתה אסתר והריגת המן[עריכה | עריכת קוד מקור]

המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קביעת החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות מבואר שמסירות נפשם של היהודים בפורים, נבעה בשל יום הולדתו של משה רבינו בז' אדר, וזאת משום שביום הולדתו של האדם מזלו גובר ובמשה רבינו שהוא נשיא ישראל כל המזל של ישראל גובר, מה שהוביל לניצחונם ומסירות נפשם של היהודים בפורים[3].

יחודו של חג הפורים גם הוא משום ע"פ המובא במדרש שהמן דיבר לפני אחשורוש שבני ישראל מקיימים הרבה חגים משונים, אמר לו הקב"ה:אתה מדבר נגד החגים, אז אני יוסיף להם עוד חג, וזהו יחודו של פורים שהוא שהקטרוג של המן היה על זה שהם מקיימים הרבה ולכן יש צורך להוסיף בשמחה יותר מיום טוב רגיל[4].

הערות שוליים

  1. ליקוטי שיחות, חכ"א, עמ' 208
  2. אגרות קודש, ב, ק"ה
  3. ספר השיחות תשנ"ב, עמ' 395
  4. שיחת פורים תש"ל