מנחם נחום יצחק אייזיק חנון
הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חנון היה מחסידי חב"ד בחברון ובירושלים בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, שעסק בהפצת חסידות בין חוגי היהדות החרדית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה ליובאוויטש לאביו הרב ישעיהו מיכאל חנון ולאמו חייענא, כצאצא של ר' נחום ה'חוזר' של אדמו"ר הצמח צדק, ונקרא על שמו.
בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב בחברון, ובהמשך עבר לגור בירושלים שם עסק בהפצת מעיינות החסידות בקרב חוגי היהדות החרדית. כחלק מעבודתו, עסק בתרגום קטעי שיחות ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו, העתיק אותם מפי השמועה ומרשימות פרטיות וערך אותם מחדש בלשון הקודש כדי להנגיש אותם גם לקהל שאינו דובר אידיש, והדפיס קונטרסים מדבריהם של נשיאי חסידות חב"ד אותם הפיץ בקרב תושבי ירושלים.
בשנת תשי"ח שלח לרבי את אחד מהקונטרסים שהדפיס, וכמענה על כך הרבי הודה לו על המשלוח ושאל אותו האם מצויים תחת ידו רשימות פרטיות נוספות של חסידים שרשמו לעצמם 'הנחות' מדברי רבותינו נשיאינו וכדו', והאם ידועים לו פרטים אודות תולדות חייו של בני משפחתו מחסידי חב"ד בדורות הקודמים או כתבים אחרים הקשורים אליהם[1].
קונטרסים בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דרך חיים להשמחה והאמת - ירושלים, י"ח כסלו תש"י
- הדרך להשמחה והאמת - ירושלים, ראש חודש אדר תשי"ב
- ליקוט פתגמים
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב משה מרדכי חנון.
- חתנו, הרב פנחס לייבוש הרצל - רב בית הכנסת 'בעל התניא' בירושלים.
- חתנו, הרב חיים דוד רובינשטיין.
- בנו, הרב דובער חנון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יאיר בורוכוב, מגזע ליובאוויטש, אייר תשפ"א