אורות דספירות - פשיטותם וציורם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
אין תקציר עריכה
 
שורה 9: שורה 9:
==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==
==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==


כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה ה[[רמ"ק]] יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). אך לפעמים המובן ב[[פרדס]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.}} מה[[רמ"ק]] שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד}} שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם. בהבנה זו נמצא שה[[קו]] בא מכח הגבול שבאור ([[עשר ספירות הגנוזות]]) וכשנמשך בכלי, הכלי מצייר את האור, כל אור לפי שרשו ב[[עשר ספירות הגנוזות]].
כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה ה[[רמ"ק]] יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). אך לפעמים המובן ב[[פרדס]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.}} מה[[רמ"ק]] שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע {{הערה|בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד}} שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם. בהבנה זו נמצא שה[[קו]] בא מכח הגבול שבאור ([[עשר ספירות הגנוזות]]) וכשנמשך בכלי, הכלי מצייר את האור, כל אור לפי שרשו ב[[עשר ספירות הגנוזות]].


לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.}}  בין השיטה של ה[[מנחם ריקאנטי|ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של [[המערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.}}  בין השיטה של ה[[מנחם ריקאנטי|ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של [[המערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
19,461

עריכות

תפריט ניווט