אורות דספירות - פשיטותם וציורם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
שורה 9: שורה 9:
==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==
==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==


כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה ה[[רמ"ק]] יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). אך לפעמים המובן ב[[פרדס]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם. בהבנה זו נמצא שה[[קו]] בא מכח הגבול שבאור ([[עשר ספירות הגנוזות]]) וכשנמשך בכלי, הכלי מצייר את האור, כל אור לפי שרשו ב[[עשר ספירות הגנוזות]].
כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה ה[[רמ"ק]] יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). אך לפעמים המובן ב[[פרדס]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.}} מה[[רמ"ק]] שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד}} שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם. בהבנה זו נמצא שה[[קו]] בא מכח הגבול שבאור ([[עשר ספירות הגנוזות]]) וכשנמשך בכלי, הכלי מצייר את האור, כל אור לפי שרשו ב[[עשר ספירות הגנוזות]].


לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של ה[[מנחם ריקאנטי|ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של [[המערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.}} בין השיטה של ה[[מנחם ריקאנטי|ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של [[המערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת המערכת אלא שציור זה שבאורות נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] (הריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת המערכת אלא שציור זה שבאורות נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] (הריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)


====מקורות {{הערה|ראה דרוש ג' שיטות</ref> שהאריז"ל נוטה לומר שאורות מצויירים====
====מקורות {{הערה|ראה דרוש ג' שיטות}} שהאריז"ל נוטה לומר שאורות מצויירים====


א. מבאר {{הערה|ע"ח שער הקודים פ"א</ref> שב[[עקודים]] ישנם עשר אורות. אם יש בכלי עשר אורות זה מוכיח שהאור מצוייר.
א. מבאר {{הערה|ע"ח שער הקודים פ"א}} שב[[עקודים]] ישנם עשר אורות. אם יש בכלי עשר אורות זה מוכיח שהאור מצוייר.


ב. ב[[עתיק]] "לא יש ענין הכלים כלל." האריז"ל כותב{{הערה|ע"ח שער עתיק פ"ג</ref> שישנם [[ע"ס]] בעתיק. ה"ז הוכחה ברורה שיש [[ספירות]] באור שלפני ה[[צמצום]].
ב. ב[[עתיק]] "לא יש ענין הכלים כלל." האריז"ל כותב{{הערה|ע"ח שער עתיק פ"ג}} שישנם [[ע"ס]] בעתיק. ה"ז הוכחה ברורה שיש [[ספירות]] באור שלפני ה[[צמצום]].


===החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל===
===החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל===

תפריט ניווט