אורות דספירות - פשיטותם וציורם: הבדלים בין גרסאות בדף

כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה ה[[רמ"ק]] יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). אך לפעמים המובן ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם. בהבנה זו נמצא שה[[קו]] בא מכח הגבול שבאור ([[עשר ספירות הגנוזות]]) וכשנמשך בכלי, הכלי מצייר את האור, כל אור לפי שרשו ב[[עשר ספירות הגנוזות]].

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref>  בין השיטה של ה[[מנחם ריקאנטי|ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של [[המערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):

====מקורות <ref>ראה דרוש ג' שיטות</ref> שהאריז"ל נוטה לומר שאורות מצויירים====

א. מבאר <ref>ע"ח שער הקודים פ"א</ref> שב[[עקודים]] ישנם עשר אורות. אם יש בכלי עשר אורות זה מוכיח שהאור מצוייר.

ב. ב[[עתיק]] "לא יש ענין הכלים כלל." האריז"ל כותב<ref>ע"ח שער עתיק פ"ג</ref> שישנם [[ע"ס]] בעתיק. ה"ז הוכחה ברורה שיש [[ספירות]] באור שלפני ה[[צמצום]].