4,016
עריכות
כת הפרנקיסטים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
פרנק ראה את עצמו כשליט עליון לא רק על הארץ, אלא גם כלפי השמים, כפי שהתבטא: {{ציטוטון|בלעדי לא יוכל איש לקרב ולא להיכנס לפני א-לוקים. אכניס אליו כל מי שארצה להכניסו, ומי שלא ארצה בו לא ייכנס. אני הוא השוער הא-לוקי}}. | פרנק ראה את עצמו כשליט עליון לא רק על הארץ, אלא גם כלפי השמים, כפי שהתבטא: {{ציטוטון|בלעדי לא יוכל איש לקרב ולא להיכנס לפני א-לוקים. אכניס אליו כל מי שארצה להכניסו, ומי שלא ארצה בו לא ייכנס. אני הוא השוער הא-לוקי}}. | ||
מובא שכאשר התנצר פרנק בכה הבעש"ט, ואמר שזה דומה לקטיעת אבר מן הגוף שכל עוד האבר קשור הוא חי, ואח"כ הוא כבר חתוך. | |||
הרבי הזכיר{{מקור}} זאת הדבר כראיה שאפילו אדם נמוך כל כך נוגע מעשיו עד שגרם להבעש"ט בכיה. | |||
===התגלות מעשי הכת=== | ===התגלות מעשי הכת=== | ||
ב[[כ"ו שבט]] [[תקט"ז]], בעיר הקטנה לאנצקורון בפלך פודוליה, התאספו חברי הכת בבוקרו של יום בבית אכסניה של אחד מחבורתם, ונהגו שם כדרכם בריבוי פריצות והפקרות. יהודי עובר אורח שהציץ לכיוון הבית וראה את מעשיהם, רץ לספר על כך לרבני וראשי הקהילה שהגיעו עם כוחות השלטונות ואסרו את ראשי הכת, ופיזרו את המשתתפים. | ב[[כ"ו שבט]] [[תקט"ז]], בעיר הקטנה לאנצקורון בפלך פודוליה, התאספו חברי הכת בבוקרו של יום בבית אכסניה של אחד מחבורתם, ונהגו שם כדרכם בריבוי פריצות והפקרות. יהודי עובר אורח שהציץ לכיוון הבית וראה את מעשיהם, רץ לספר על כך לרבני וראשי הקהילה שהגיעו עם כוחות השלטונות ואסרו את ראשי הכת, ופיזרו את המשתתפים. | ||
| שורה 47: | שורה 50: | ||
בדרך נס, כחודש ימים מיום שרפת התלמוד בקאמניץ לקה דמבובסקי בשבץ ולאחר שלשה ימים של ייסורים קשים מת ב[[כ"ו חשוון]] (9 בנובמבר) [[תקי"ח]], בעקבות מותו התבטלה הגזירה. | בדרך נס, כחודש ימים מיום שרפת התלמוד בקאמניץ לקה דמבובסקי בשבץ ולאחר שלשה ימים של ייסורים קשים מת ב[[כ"ו חשוון]] (9 בנובמבר) [[תקי"ח]], בעקבות מותו התבטלה הגזירה. | ||
ע"פ גרסא אחרת{{הערה| | ע"פ גרסא אחרת{{הערה|שם=הרייצ|מרשימת אדמו"ר מוהריי"צ שהודפסה בלקוטי דיבורים כ"ד טבת תיש"א (ליקוט לב). לקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.}} הגיע שליח הבעש"ט ר' חיים ישראל דער טעפטר (היוצר) להתריע בו שאם לא יבטל את גזירת שריפת התלמוד ושאר ספרי ישראל ולא יבטל את הקנס שהוטל על יהודי קמיניץ לחזק בית תפלתם - ימות מיתה חטופה, דמובוסקי ענה לשליח:"אמור למשלחך כי בז אני לו ולהפחדתו", ובתהלוכה בדרך לשרפה קיבל דמבובסקי שבץ ומת{{הערה|וכך הוא הגרסא גם ב[[שבחי הבעש"ט]]}}. | ||
==הויכוח בלבוב | ==הויכוח בלבוב== | ||
לאחר שהנסיון להיכנס תחת הכנסייה בקמיניץ לא צלח. ניסו הפרנקסטים להיכנס תחת חסות הכנסייה ב[[לבוב]]. | לאחר שהנסיון להיכנס תחת הכנסייה בקמיניץ לא צלח. ניסו הפרנקסטים להיכנס תחת חסות הכנסייה ב[[לבוב]]. | ||
בראש המלחמה והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו | בראש המלחמה והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב [[חיים הכהן רפפורט]] {{הערה|שאחד מראש הכת אלישע שור האשימו: "חיים, הנה לך דם תחת דם, אתה התרת את דמנו, ואנחנו מאשימים אתכם בעלילות דם".}}. | ||
במכתבו של רבי אריה לייב מבולחוב מסופר שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה ולא הצליחו להבין את דבריהם רק תלמיד הבעש"ט רבי [[ישראל חריף]] הצליח לגלות את הצופן וכך גילו את מעלליהם. | במכתבו של רבי אריה לייב מבולחוב מסופר שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה ולא הצליחו להבין את דבריהם רק תלמיד הבעש"ט רבי [[ישראל חריף]] הצליח לגלות את הצופן וכך גילו את מעלליהם. | ||
ע"פ דברי המכתבים ב[[גניזה החרסונית]] הבעש"ט בעצמו נכח בויכוח, אולם ברשימת הרבי הריי"צ דלהלן שבלקוטי דיבורים מזכיר שהבעש"ט שלח שליח ללבוב, שהוא בעצמו לא נכח שם. | |||
ברשימות [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שם=הרייצ}}, מסופר שבשנת תקי"ט שלח מורנו הבש"ט נ"ע את אחד מתלמידיו הצעירים ר' משה מעשל מכפר בעזענקע עם מכתב אל תלמידו הגאון האדיר ר' [[חיים הכהן רפפורט]].. | |||
מורנו הבעש"ט כתב גם עד ידי תלמידו ר' משה מעשל אל איש אחד בלבוב ור' חיים ישראל שמו וצוה אשר איש לא ידע מזה, וכאשר ימסור את המכתב - לא יהי לו שום שיח ושיג עם ר' חיים ישראל.. | |||
ביום החמישי בצהרים - מספר ר' משה מעשל - באתי ללבוב .. הלכתי לקיים את דבר השליחות השניה, למסור מכתב מורנו הבעש"ט לר' חיים ישראל היוצר (חיים ישראל דער טעפער) - וכשחזרתי לבית הדין מצאתי שהגאון הלך כבר לביתו. הלכתי לביתו ומסרתי לו מכתב מורנו הבעש"ט. | |||
כראות הגאון את המעטפה של המכתב, עמד מלוא קומתו, ובשמעו כי הנני שלוח אליו מאת מורנו הבעש"ט למסור לו את המכתב - האירו פני קדשו ובהדרת כבוד מיוחדה קרא את האגרת הקודש. ככלותו לקרוא נאנח עמוקות, ויאמר: כל קהל עדת ישראל בלבוב ואגפיה זקוקים לרחמים גדולים על אודות הגזירה הנוראה - היה לא תהיה - לבטל חלילה וחס אמירת "עלינו לשבח". | |||
הגאון (רבי חיים רפפורט) ציווה לערוך סעודת מצוה, וכעברו שעה קלה כבר נודע מזה למקורבי הגאון ותלמידיו, וגם ראשי הקהילה ונכבדי העדה באו אל הסעודה נוסף על הקהל הגדול שנאסף, כי כל אנשי העיר היו בצער גדול על אדותו הגזירה, ובעת הסעודה הכריזו על החלטת האסיפה כי כל העדה יעמדו על נפשם ויאמרו "עלינו לשבח" שלש פעמים בכל יום, כאשר עד עתה, מבלי לשים לב אל הגזירה, ואשר יום הראשון הבא קבעו לתענית ציבור בתקיעות שופר. | |||
ביום הששי בבוקר, הלך ר' חיים ישראל אל סגן הארכיבישוף מיקולסקי ויתרה בו כי אם לא יבטל את הגזירה - ייענש קשה. ויגע בו מיקולסקי ויגרשהו מעל פניו. וביום הראשון בירדו מעל הבימה בבית תפלתם נתקל ונפל ושבר את רגלו וידו הימנית ויתעלף מהכאב הגדול וישאוהו אל ביתו, ובהיותו מתגולל בעצמת מכאוביו, נזכר על היהודי שהיה אצלו ביום ששי שעבר, ובהתבוננו נזכר שאת היהודי הזה ראה בהיותו במיניץ-פודולסק בעת שהתרה בהארכיבישוף דמבוסקי כי יבטל את גזירת שריפה ספרי ישראל ובאם לא ישמע לו - ימות. ויצו מיקלסקי את ראש הכומרים להודיע להרב ולקהיה שהוא מבטל את גזירת קריעת "עלינו לשבח" מסידורי התפלה ואשר היהודים יתנהגו בתפלותיהם כמו עד עתה. | |||
כרגע נתפשטה השמועה בכל העיר, וליהודי לבוב הייתה אור ושמח. וישלחו שלוחים בכל הגלילל להודיע כי נתבטלה הגזירה, ומטעם הגאון (ר' חיים רפפורט) הוכרז שישימו את התענית ולתפללה ערבית ידליקו בכל בתי הכנסיות הרבה נרות כמו ביום טוב, ויתפללו בניגון המקובל מהמהר"ל מפראג - שמנגים בימים הנוראים - אבל בלי כריעה והשתחוואה על הארץ. | |||
===אגרת קודש מהבעש"ט ותלמדיו על הויכוח בלבוב. וקביעות יום טוב כ"ו תמוז=== | ===אגרת קודש מהבעש"ט ותלמדיו על הויכוח בלבוב. וקביעות יום טוב כ"ו תמוז=== | ||
| שורה 115: | שורה 110: | ||
{{ש}}ונאום זאב וואלף קיצס}} | {{ש}}ונאום זאב וואלף קיצס}} | ||
===תיאור הקטרוג בשבחי בעש"ט=== | ===תיאור הקטרוג בשבחי בעש"ט=== | ||
===כ"ו תמוז כיום חג=== | ===כ"ו תמוז כיום חג=== | ||
| שורה 162: | שורה 145: | ||
==מעשה הבעש"ט לביטול הגזרה== | ==מעשה הבעש"ט לביטול הגזרה== | ||
[[הרבי הריי"צ]] מאריך ברשימות | [[הרבי הריי"צ]] מאריך ברשימות קבלה מרבותינו בקשר לפעולות הבעש"ט ושלוחיו לביטול הגזרות של שרפת התלמוד. ואת הגזרה ב[[לבוב]]{{הערה|אף שבמקורות שהובאו לעיל, נזכר שהגזרה בלבוב הייתה על שרפת הספרים, וברשימה כותב על הגזירה לביטול "עלינו לשבח", הנה מהזמן - תמוז תקי"ט, מקום - לבוב. מהאנשים - מצד עם ישראל ר' חיים רפפורט, ומצד שונאי ישראל להבדיל הארכיבישופים דמבוסקי מיקולסקי, מסתבר שזה אותו המאורע.}}, הרשימה מעלה גרסה שונה ומחודשת למאורעות ולניסי ההצלה. | ||
בהקדמה לרשימה כותב הרבי הריי"צ: סיפור זה שמע כ"ק אדמו"ר הזקן מחציתו מתלמיד הבעש"ט ר' משה מעשל, שהוא היה השליח לדבר מצוה ומחציתו ממורו הרב המגיד: | בהקדמה לרשימה כותב הרבי הריי"צ: סיפור זה שמע כ"ק אדמו"ר הזקן מחציתו מתלמיד הבעש"ט ר' משה מעשל, שהוא היה השליח לדבר מצוה ומחציתו ממורו הרב המגיד: | ||
הרשימה משולבת בסיפור נוסף שאירע באותה השליחות בנוגע לבירור נשמה טועה על ידי הגאון רבי [[חיים הכהן רפפורט]] שהיה רב העיר לבוב באותה התקופה. להלן נעתקו הקטעים ברשימה השייכים לענין השליחות לביטול הגזרות הנ"ל. | הרשימה משולבת בסיפור נוסף שאירע באותה השליחות בנוגע לבירור נשמה טועה על ידי הגאון רבי [[חיים הכהן רפפורט]] שהיה רב העיר לבוב באותה התקופה. להלן נעתקו הקטעים ברשימה השייכים לענין השליחות לביטול הגזרות הנ"ל. | ||
===שליחות הבעש"ט בלבוב=== | ===שליחות הבעש"ט בלבוב=== | ||
==תיעוד רבי יעקב עמדין== | ==תיעוד רבי יעקב עמדין== | ||