|
|
| שורה 61: |
שורה 61: |
| ע"פ דברי המכתבים ב[[גניזה החרסונית]] הבעש"ט בעצמו נכח בויכוח, אולם ברשימת הרבי הריי"צ דלהלן שבלקוטי דיבורים מזכיר שהבעש"ט שלח שליח ללבוב, שהוא בעצמו לא נכח שם. | | ע"פ דברי המכתבים ב[[גניזה החרסונית]] הבעש"ט בעצמו נכח בויכוח, אולם ברשימת הרבי הריי"צ דלהלן שבלקוטי דיבורים מזכיר שהבעש"ט שלח שליח ללבוב, שהוא בעצמו לא נכח שם. |
|
| |
|
| ברשימות [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שם=הרייצ}}, מסופר שבשנת תקי"ט שלח מורנו הבש"ט נ"ע את אחד מתלמידיו הצעירים ר' משה מעשל מכפר בעזענקע עם מכתב אל תלמידו הגאון האדיר ר' [[חיים הכהן רפפורט]].. | | ברשימות [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שם=הרייצ}}, מסופר ש[[הבעש"ט]] שלח את אחד מתלמידיו הצעירים ר' משה מעשל מכפר בעזענקע, עם מכתב אל תלמידו הרב [[חיים הכהן רפפורט]],[[הבעש"ט]] כתב גם מכתב ונתנו לתלמידו ר' משה מעשל אל ר' חיים ישראל מלבוב. ש= |
|
| |
|
| מורנו הבעש"ט כתב גם עד ידי תלמידו ר' משה מעשל אל איש אחד בלבוב ור' חיים ישראל שמו וצוה אשר איש לא ידע מזה, וכאשר ימסור את המכתב - לא יהי לו שום שיח ושיג עם ר' חיים ישראל..
| | כאשר הביא ר' משה לרבי [[חיים הכהן רפפורט]] את המכתב, הוא עמד מלוא קומתו, ובהדרת כבוד מיוחדה קרא את האגרת הקודש. כשגמר לקרוא נאנח ואמר: "כל קהל עדת ישראל בלבוב ואגפיה זקוקים לרחמים גדולים על אודות הגזירה הנוראה - היה לא תהיה - '''לבטל חלילה וחס אמירת "עלינו לשבח"'''." |
|
| |
|
| ביום החמישי בצהרים - מספר ר' משה מעשל - באתי ללבוב .. הלכתי לקיים את דבר השליחות השניה, למסור מכתב מורנו הבעש"ט לר' חיים ישראל היוצר (חיים ישראל דער טעפער) - וכשחזרתי לבית הדין מצאתי שהגאון הלך כבר לביתו. הלכתי לביתו ומסרתי לו מכתב מורנו הבעש"ט.
| | רבי חיים רפפורט ציווה לערוך סעודת מצוה, וכעברו שעה קלה כבר נודע לתושבי העיר אודות הגזירה, ובעת הסעודה הכריזו על החלטת האסיפה כי כל העדה יעמדו על נפשם ויאמרו "עלינו לשבח" שלש פעמים בכל יום, כאשר עד עתה, מבלי לשים לב אל הגזירה, ואשר יום הראשון הבא קבעו לתענית ציבור בתקיעות שופר. |
|
| |
|
| כראות הגאון את המעטפה של המכתב, עמד מלוא קומתו, ובשמעו כי הנני שלוח אליו מאת מורנו הבעש"ט למסור לו את המכתב - האירו פני קדשו ובהדרת כבוד מיוחדה קרא את האגרת הקודש. ככלותו לקרוא נאנח עמוקות, ויאמר: כל קהל עדת ישראל בלבוב ואגפיה זקוקים לרחמים גדולים על אודות הגזירה הנוראה - היה לא תהיה - לבטל חלילה וחס אמירת "עלינו לשבח".
| | ביום הששי בבוקר, הלך ר' חיים ישראל אל סגן הארכיבישוף מיקולסקי ויתרה בו כי אם לא יבטל את הגזירה - ייענש קשה. מיקולסקי בתגובה גירש אותו משם, ביום הראשון שלאחא מכן, בירדו מעל הבימה נפל מיקולסקי מבימהושבר את רגלו וידו הימנית והתעלף במקום, הוא נזכר בר' חיים ישראל שהיה אצלו ביום ששי שעבר, ובהתבוננו נזכר שאת היהודי הזה ראה בהיותו במיניץ-פודולסק בעת שהתרה בהארכיבישוף דמבוסקי כי יבטל את גזירת שריפה ספרי ישראל ובאם לא ישמע לו - ימות. מיקלסקי ציווה מיד את ראש הכומרים להודיע להרב ולקהליה שהוא מבטל את גזירת קריעת "עלינו לשבח" מסידורי התפלה. |
|
| |
|
| הגאון (רבי חיים רפפורט) ציווה לערוך סעודת מצוה, וכעברו שעה קלה כבר נודע מזה למקורבי הגאון ותלמידיו, וגם ראשי הקהילה ונכבדי העדה באו אל הסעודה נוסף על הקהל הגדול שנאסף, כי כל אנשי העיר היו בצער גדול על אדותו הגזירה, ובעת הסעודה הכריזו על החלטת האסיפה כי כל העדה יעמדו על נפשם ויאמרו "עלינו לשבח" שלש פעמים בכל יום, כאשר עד עתה, מבלי לשים לב אל הגזירה, ואשר יום הראשון הבא קבעו לתענית ציבור בתקיעות שופר.
| | כשהגיע השורה ליהודי העיר הוכרז שישימו את התענית ולתפילה ערבית ידליקו בכל בתי הכנסיות הרבה נרות כמו ביום טוב, ויתפללו בניגון המקובל מהמהר"ל מפראג - שמנגים בימים הנוראים - אבל בלי כריעה והשתחוואה על הארץ. |
|
| |
|
| ביום הששי בבוקר, הלך ר' חיים ישראל אל סגן הארכיבישוף מיקולסקי ויתרה בו כי אם לא יבטל את הגזירה - ייענש קשה. ויגע בו מיקולסקי ויגרשהו מעל פניו. וביום הראשון בירדו מעל הבימה בבית תפלתם נתקל ונפל ושבר את רגלו וידו הימנית ויתעלף מהכאב הגדול וישאוהו אל ביתו, ובהיותו מתגולל בעצמת מכאוביו, נזכר על היהודי שהיה אצלו ביום ששי שעבר, ובהתבוננו נזכר שאת היהודי הזה ראה בהיותו במיניץ-פודולסק בעת שהתרה בהארכיבישוף דמבוסקי כי יבטל את גזירת שריפה ספרי ישראל ובאם לא ישמע לו - ימות. ויצו מיקלסקי את ראש הכומרים להודיע להרב ולקהיה שהוא מבטל את גזירת קריעת "עלינו לשבח" מסידורי התפלה ואשר היהודים יתנהגו בתפלותיהם כמו עד עתה.
| | אירוע זה היה ב[[כ"ו תמוז]] [[תקי"ט]]{{הערה|[[גניזה החרסונית]],אגרות קעד, קעה עמ' 558-9}}, |
|
| |
|
| כרגע נתפשטה השמועה בכל העיר, וליהודי לבוב הייתה אור ושמח. וישלחו שלוחים בכל הגלילל להודיע כי נתבטלה הגזירה, ומטעם הגאון (ר' חיים רפפורט) הוכרז שישימו את התענית ולתפללה ערבית ידליקו בכל בתי הכנסיות הרבה נרות כמו ביום טוב, ויתפללו בניגון המקובל מהמהר"ל מפראג - שמנגים בימים הנוראים - אבל בלי כריעה והשתחוואה על הארץ.
| |
|
| |
|
| ===אגרת קודש מהבעש"ט ותלמדיו על הויכוח בלבוב. וקביעות יום טוב כ"ו תמוז===
| | במכתבי [[הגניזה החרסונית]]{{הערה|נדפסו ב'[[התמים]]' חוברת ו' ועוד.}} מובאים כמה מכתבים המספרים על יום חג שהכריזו הבעל-שם-טוב ותלמידיו לרגל ניצחונם על כת ה'פראנקיסטים'. ביום כ"ו תמוז יום ניצחון מורנו רבי ישראל הבעל-שם-טוב, על ה'פראנקיסטים' – אנשיו של משיח השקר יעקב פרנק בעיר לבוב. |
| האגרת נמצאת ב[[גניזה החרסונית]] נדפס בהתמים{{הערה|אגרות קעד, קעה עמ' 558-9}}
| |
|
| |
|
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה לבוב כ"ו תמוז ת"ק"י"ט" לפ"ק
| | [[הרבי]] מתייחס במכתב מדוע החג הזה אינו ידוע, ומדוע אין חוגגים אותו: |
| {{ש}}היות כאשר היום יום בשורה הוא לנו הח"מ וגם לכל בית ישראל כי על ידי השתדלות הבישוף מלבוב האדון סקולסקי יחי' אנחנו הח"מ נצחנו את העדה הרעה הכת של הצורר הרשע ימ"ש יעקב פראנק ועדתו הרשעים שם רשעים ירקב.
| |
| {{ש}}כי השי"ת עמד בעזרתנו ע"כ קבלנו עלינו ועל זרענו ועל כל הנלוים עלנו מעתה ועד עולם לעשות יום זה יום טוב יום משתה ושמחה בכל אתר ואתר בזכות בל יתן השי"ת למוט רגלנו וידריכנו על במות אויבנו וירום קרן ישראל למעלה ראש.
| |
| {{ש}}ע"ז בא"עה"ח ביום הנ"ל ובשנת הנל פק"ק לבוב...
| |
|
| |
|
| {{ש}}דברי הק' חיים הכהן ראפאפארט בהגה"ק מוהר"ר שמחה זצ"ל אבדק"ק לבוב והגליל יצ"ו | | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="במענה למכתבו... בו שואל במה שמצא נדפס בספר גנזי נסתרות... אשר קיימו עליהם לעשות מדי שנה בשנה וכו' ביום כ"ו תמוז, ושואל להטעם שאין חוגגים יום זה, ואפילו רישום יו"ט אינו ניכר. |
| {{ש}}נאום ישראל במוהר"ר אליעזר בע"ש ממעזבוז
| |
| {{ש}}ונאום הק' יצחק דובער מרגליות מיאזלאוויץ
| |
|
| |
|
| {{ש}}בפקודת רבינו מאור הגולה י"נ באנו ג"כ על החתום כיודא ועוד יום ה' ואתחנן ת"ק"'"ט" פק"ק מעזבוז
| | "והנה לא שמעתי ביאור על זה, אבל מה שנראה לי הוא, שמצינו בכגון דא בקביעות יו"ט שמתברר לאחרי זמן אופן הקבלה והקביעות בזה, וזכר ורמז לדבר מלשון חז"ל, בענין נס חנוכה, לשנה אחרת קבעום (שבת כ"א:). וכיון שקבלה האמורה הייתה בשנת תקי"ט, זאת אומרת שעוד קודם קיום האמור בפעם הראשונה, הייתה הסתלקות הילולא של הבעש"ט ונתפרדה החבילה, וידוע מצב הרוחות אז בין תלמידיו וכו', שנראה מלכתחילה לא חלה הקבלה".|מקור=אגרות קודש חלק י"ט ע' פא. ימי חב"ד ע' 216.}} |
| {{ש}}דובער במוהר"ר ר' אברהם ממעזיריטש
| |
| {{ש}}יעהב יוסף הכהן מפולנאה
| |
| {{ש}}דברי זאב וראלף קיצעס}}
| |
|
| |
|
| אגרת שנייה מהגניזה החרסונית, גם היא נדפסה בהתמים:
| |
|
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה
| |
| {{ש}}אנחנו הח"מ קבלנו עלנו ועל זרענו ועל כל הנלוים אלנו לעשות את יום כ"ף וא"ו תמוז מדי שנה בשנה יום טוב יום משתה ושמחה בעד הנס הגדול והחסד הרב שעשה עמנו השי"ת ביום הזה,
| |
| {{ש}}שקם עלנו איש צר ואויב רשע עריץ שמו ימח יעקב פראנק שם רשעים ירקב הקדיח והסית רבים מאחב"י ועתה היפר השי"ת את מחשבתו הרע ימ"ש וקלקל את מחשבתו הרעה והשיב לו גמולו בראשו.
| |
| {{ש}}בזה שהבישוף טיקולסקי יחי' מק"ק לבוב יצ"ו קרא אותגו הח"מ השלשה הראשונים ליום המועד בלבוב יצ"ו ביום כ"ף גימ"ל תמוז בשנת ת"ק"י"ט" לחוות דעתנו מול דעת הרשעים העומדים מצד שמאל והנה על פי דין ודברים וטו"מ (וטענה ומענה) וחקירות שהי' ביננו עמד השי"ת בימין צדקנו והצדיק את הצדיק ולשום לשם ישראל פליטה וביום סוב כ"ף וא*ו לחודש תמוז בשנת הנ"ל ת"ק"י"ט" לפ"ק נצחנו אנחנו את הרשעים ימ"ש והצלנו נפשות רבות מישראל מכל רע חס וחלילה.
| |
| {{ש}}ואנחנו גמרנו בלבנו לעשות יום הזה הנ"ל יום משתה ושמחה ששון וגיל לנו ולזרענו ועל כל נלוים עלנו עד העולם וע"ז באנו על החתום ביום כ"ף זיי"ן תמוז דהאי שתא ת"ק"י"ם" פק"ק לבוב.
| |
|
| |
| {{ש}}דברי חיים הכהן ראפאפארט אבד"קק לבוב והמדינה.
| |
| {{ש}}ונאום ישראל במוהר"ר א' בע"ש ממעזבוז
| |
| {{ש}}דברי הק' יצחק דוב בער מרגליות אבד"ק יאזלאוויטץ
| |
|
| |
| {{ש}}בפקודת רבינו רשכבה"ג הבעש"ט באנו ג"כ בח"י פק"ק מעזבוז ביום א' פרשת ואתחנן
| |
| {{ש}}דשנת תקי"ט לפ''ק
| |
| {{ש}}נאום דובער במוהר"ר אברהם ממעזיריטש
| |
| {{ש}}נאום יעקב יוסף הכהן מק"ק פלנואה
| |
| {{ש}}ונאום זאב וואלף קיצס}}
| |
|
| |
|
| |
| ===תיאור הקטרוג בשבחי בעש"ט===
| |
|
| |
| ===כ"ו תמוז כיום חג===
| |
| מופיע מכתב עם שמות הבעש"ט ותלמידיו שקיבלו על עצמם לערוך חג על הנצחון נגד הכת.
| |
|
| |
| במכתבי [[הגניזה החרסונית]]{{הערה|נדפסו ב'[[התמים]]' חוברת ו' ועוד.}} מובאים כמה מכתבים המספרים על יום חג שהכריזו הבעל-שם-טוב ותלמידיו לרגל ניצחונם על כת ה'פראנקיסטים'. ביום כ"ו תמוז יום ניצחון מורנו רבי ישראל הבעל-שם-טוב, על ה'פראנקיסטים' – אנשיו של משיח השקר יעקב פרנק שר"י – בעיר לבוב.
| |
|
| |
| [[הרבי]] מתייחס במכתב מדוע החג הזה אינו ידוע, ומדוע אין חוגגים אותו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט ע' פא. ימי חב"ד ע' 216.}}:
| |
|
| |
| "במענה למכתבו... בו שואל במה שמצא נדפס בספר גנזי נסתרות... אשר קיימו עליהם לעשות מדי שנה בשנה וכו' ביום כ"ו תמוז, ושואל להטעם שאין חוגגים יום זה, ואפילו רישום יו"ט אינו ניכר.
| |
|
| |
| "והנה לא שמעתי ביאור על זה, אבל מה שנראה לי הוא, שמצינו בכגון דא בקביעות יו"ט שמתברר לאחרי זמן אופן הקבלה והקביעות בזה, וזכר ורמז לדבר מלשון חז"ל, בענין נס חנוכה, לשנה אחרת קבעום (שבת כ"א:). וכיון שקבלה האמורה הייתה בשנת תקי"ט, זאת אומרת שעוד קודם קיום האמור בפעם הראשונה, הייתה הסתלקות הילולא של הבעש"ט ונתפרדה החבילה, וידוע מצב הרוחות אז בין תלמידיו וכו', שנראה מלכתחילה לא חלה הקבלה".
| |
|
| |
| ===הסתירה בציון התאריך המכתבים===
| |
| כמו כן [[הרבי]] ציין שיש סתירות בין מכתב הגניזה, שהתאריך{{הערה|וכידוע שבמכתבי הגניזה התאריכים לא מדוייקים.}} במכתבים ככל הנראה לא מדוייק{{הערה|הוספה לשיחות ש"פ מטות מסעי כו תמוז תשמ"ב. נדפס בהתוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1909 בשולי הגליון.}}. | | כמו כן [[הרבי]] ציין שיש סתירות בין מכתב הגניזה, שהתאריך{{הערה|וכידוע שבמכתבי הגניזה התאריכים לא מדוייקים.}} במכתבים ככל הנראה לא מדוייק{{הערה|הוספה לשיחות ש"פ מטות מסעי כו תמוז תשמ"ב. נדפס בהתוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1909 בשולי הגליון.}}. |
| [[קובץ:כז למחרת לפני.jpg|ממוזער|הוספה לשיחת שבת פ' מטות מסעי כ"ו תמוז תשמ"ב, בו הרבי מצביע על הסתירה בין התאריכים.]] | | [[קובץ:כז למחרת לפני.jpg|ממוזער|הוספה לשיחת שבת פ' מטות מסעי כ"ו תמוז תשמ"ב, בו הרבי מצביע על הסתירה בין התאריכים.]] |
| שורה 137: |
שורה 94: |
| במכתבים שנדפסו בהתמים לא מצויין היום בשבוע וכמראה הרבי מציין זאת על פי האגרות המלאות. | | במכתבים שנדפסו בהתמים לא מצויין היום בשבוע וכמראה הרבי מציין זאת על פי האגרות המלאות. |
|
| |
|
| ===בשיחות וזכרונות הרבי הריי"צ=== | | ===התייחסות מרבותינו נשיאנו=== |
| [[הרבי הריי"צ]] מונה את אחד הטעמים להתנגדות אצל גדולי התורה יראי השמים בליטא לתורת החסידות שהיא הייתה מחמת החשש מכתות מחודשות ביהדות דוגמת הפרנקסטים{{הערה|ראה ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז רשימת המאסר עם הוספות עמ' 228 https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/1/228.htm}}. | | [[הרבי הריי"צ]] מונה את אחד הטעמים להתנגדות אצל גדולי התורה יראי השמים בליטא לתורת החסידות שהיא הייתה מחמת החשש מכתות מחודשות ביהדות דוגמת הפרנקסטים{{הערה|ראה ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז רשימת המאסר עם הוספות עמ' 228 https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/1/228.htm}}. |
|
| |
|