ירידה צורך עליה
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ירידה צורך עליה הוא עקרון יסוד בתורת החסידות המבאר את הדרך בה הקדוש ברוך הוא הוא ברא ומנהיג את העולם, שכדי להגיע למעלה עליונה יותר, מוכרח שיהיה מצב ביניים של ירידה קלה לפי שעה.
כיון שזהו ענין יסודי כל כך, הוא מבואר במשלים ודוגמאות רבות הן בגשמיות והן ברוחניות, דוגמת משיכת החץ עם המיתר אחורה כדי שיגיע למרחק גדול יותר, ריקבון הגרעין בארץ, עליה בסולם, התעניות של רבי זירא לשכוח את התלמוד בבלי[1], ועוד.
הרבי משיב במטבע לשון זו לרבים מהפונים אליו, כעידוד וכהנחיה, לדעת שהירידה היא מציאות זמנית, ובמבחן הזמן יראו איך גם היא חלק מהעליה שבאה לאחריה ובעקבותיה[2].
מקור הביטוי והופעותיו השונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהר"ל משתמש ביסוד זה לביאור ענינים שונים, דוגמת ההלכה שבליל הסדר באמירת ההגדה, קבעו חז"ל "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", ומדמה זאת לאור היום שמגיע דווקא לאחר חשכת הלילה, ובכך מודגש יותר מעלת האור של היום, כך גם מעלת השבח שמגיעה אחרי הירידה והגנות – גדולה ומעולה יותר[3].
כך גם הוא מבאר את הקשר בין נבואת החורבן לנבואת הגאולה, שדווקא לאחר קיום נבואתו של אוריה הכהן "ציון שדה תחרש", התחזקה נבואתו של זכריה "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"[4].
לפי ביאור המהר"ל, זה גם הסיבה לכך שהמלאכים נקראים 'עומדים' ונותרים בדרגתם הרוחנית בלי יכולת להתעלות, כיון שמקום שלא שייכת מציאות של ירידה, לא שייכת גם מציאות של עליה[5].
== היסוד לרעיון זה, מבוסס על האמונה שעצמותו ומהותו יתברך הוא תכלית הטוב, ואפילו מה שנראה כדבר רע ושלילי, הוא למעשה טוב מוסתר וגם בו יש כוונה פנימית להגיע באמצעות הירידה למצב נעלה ושלם יותר[6].
העיקרון המבואר בתורת החסידות הוא, שכל עוד שהמציאות הנוכחית חזקה ויציבה, לא ניתן להגיע לדרגה חדשה גבוהה ונעלית יותר. דווקא באמצעות הירידה, שעומק המהות שלה הוא ביטול (העדר, אין), ניתן להשיג דרגה גבוהה ונעלית יותר.
המשל שמובא לכך בכמה מקומות, הוא העליה בסולם, שכדי לעלות לשליבה עליונה יותר, צריך האדם 'להרפות' ו'לרדת' מהשליבה הקודמת שבה היה, אף שברגע זה הוא פחות יציב, וזאת כדי להצליח לעלות ולהתייצב בשליבה עליונה יותר.
זו גם הסיבה שהירידה הזו אינה ירידה אמיתית, והיא נקראת 'ירידה' ונפילה רק לגבי המדרגה שלפני, אך למעשה היא כבר מובילה לעליה, כמו שכתוב "כי יפול לא יוטל", אמנם יש כאן נפילה מסויימת, אך היא אינה נפילה מוחלטת ורק ירידה לפי שעה[7].
מתוך אותה נקודת מבט, מבואר בתורת החסידות אפילו בנוגע לחטאים שהינם איסור גמור ורע מוחלט על פי תורה, שאף שאסור לאדם להעמיד עצמו במצב של נסיון ו"האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה"[8], בדיעבד, אם כבר קרה לאדם מצב של נפילה רוחנית, הוא יכול להפוך את המצב הזה לקירוב רוחני נעלה הרבה יותר בכח התשובה, עד ש"במקום שבעלי תשובה נמצאים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד בו".
ירידה צורך העלאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לביאור בכך שהירידה פועלת עליה אצל האדם עצמו, מבואר בחסידות שלעיתים הירידה שנפעלת אצל האדם, היא כדי להעלות אחרים, או להעלות ניצוצות קדושה שנפלו במקומות נמוכים, זאת על יסוד המבואר בחסידות שכל ישראל הם קומה אחת שלימה, וממילא הירידה כדי להעלות יהודי אחר, או לסייע בהשלמת הכוונה האלוקית, היא למעשה חלק משלימות העליה של האדם עצמו, כיון שחיסרון אצל יהודי אחד הוא חיסרון של כלל ישראל, והירידה לצורך העלאה של יהודי אחר, היא למעשה גם ירידה צורך עליה של האדם עצמו{[9].
הירידה חלק מהעליה עצמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מבואר בעומק יותר, שהירידה אינה רק צורך העליה, כלומר שמדובר בשני דברים נפרדים האחד מהשני, רק שהירידה היא צורך הכרחי כדי להגיע לעליה שבאה לאחריה, אלא הירידה עצמה היא חלק מהעליה.
לפי ביאור זה, מתרץ הרבי גם את הקושיה כיצד ייתכן שהקב"ה החריב את בית המקדש על אף שהוא עצמו אסר החרבה של בתי כנסיות ובתי מדרשות[10], כיון שהחרבה זו היא עצמה פעולה של בניה, כדי לבנות בית מקדש משוכלל ומעולה יותר הן בגשמיות (שיהיה גדול וגבוה יותר) והן ברוחניות (שיאיר בו גילוי אלוקי נעלה יותר)[11].
עליה צורך ירידה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדומה לירידה שהיא דווקא מביא את העליה בעקבותיה, מבואר בחסידות שיש גם בהיפוך, 'עליה צורך ירידה', שעל ידי שהאדם מעלה את מעשיו ועבודתו ביום זה, פועל הוא שיושפע וירד לו אור חדש למחרת[12].
ענינים שונים המבוארים בקשר עם יסוד זה[13][עריכה | עריכת קוד מקור]
- זריעה - צמיחת הגרעין תלויה דווקא בריקבון שלו באדמה[14].
- שינה - הקב"ה הטביע בטבע האדם שיהיה מוכרח לנוח מידי יום ולמשך כמה שעות תהיה 'ירידה' למשך מספר שעות בהן הוא מפסיק לפעול ומבחינה מסויימת אף דומה למת שלא רואה ולא שומע ולא מרגיש, ובאמצעות השינה הוא מתחדש ומתעלה[11].
- תשובה –
- נסיונות – גם כשנראה בחיצוניות שהקב"ה מנסה את האדם, התכלית של הניסיון היא להרים את האדם למדרגה עליונה יותר[15].
- שווינדעל טרעפ (מדרגות לולייניות) – כאשר אדם עולה במדריגות הבנויות בעיקול, אדם לא רואה את המדריגות מהם הוא עלה, ואף לא רואה את המדריגות אליהם הוא רוצה להגיע, והדבר עלול להיראות לו כירידה, אך באמת אין זו אלא עליה[16].
- השארת שדה בורה שיתחזק כוחה – לעיתים כאשר השדה מוציאה פירות כחושים, משאירים אותה למשך שנה בורה וריקה מבלי לזרוע ולהצמיח בה מאומה, ודווקא הירידה הזו, פועלת בה לאחר מכן עליה שתוציא פירות משובחים יותר[17].
- 'מולד הירח – בכל חודש הירח הולך ומסתתר עד שנעלם לגמרי, וזאת כדי להגיע למולד החדש[18]. לכן גם המעלה של ט"ו באב שהלבנה במילואה נעלה יותר מכל חודש אחר, מכיון שדווקא הוא מגיע אחרי הירידה הכי גדולה של תשעה באב[19].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יצחק זילבער, שבע יפול צדיק - משמעות הנפילה בעבודת השם על פי החסידות, היכל הבעל שם טוב, גליון מ"ה קיץ תשפ"ה עמוד סז
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי יומי: ירידה צורך עליה
- מענדל קלמנסון, ירידה צורך עליה, פרק מתוך הספר 'לחשוב טוב טוב'
- מנחם ברוד, ירידה לצורך עלייה, לומדים גאולה, גליון שיחת השבוע 1326
הערות שוליים
- ↑ (בבא מציעא פה, א.
- ↑ ראו גם אוצר סיפורי חב"ד חלק טז, עמוד 112, שלאחר חתונתו אדמו"ר האמצעי הקיא ולא היה מסוגל להתחיל בחיי הנישואין עד שבמשך מספר ימים אדמו"ר הזקן למד איתו נגלה ונסתר ופעל עליו הכרח הירידה צורך עליה.
- ↑ גבורות ה' פרק נא.
- ↑ נצח ישראל פרק כ"ו, ובהמשך הספר מבאר על יסוד זה ענינים רבים בקשר לגלות וגאולה.
- ↑ נצח ישראל פרק כ"ב. ולעומת זאת אצל האדם דווקא הירידה יכולה להביא לכך שיעלה למדריגה עליונה יותר, מאור עיניים פרשת וילך עמוד תקעז.
- ↑ [ https://chabadlibrary.org/books/1500390144 ספר המאמרים מלוקט, ד"ה אך בגורל יחלק את הארץ, קונטרס יום ג' שבת פרשת מטות-מסעי ה'תשל"ה].
- ↑ שער היחוד והאמונה - חינוך קטן.
- ↑ יומא ח, ט.
- ↑ אור תורה סימן קעה, בהשמטות. סימן תנא. קדושת לוי שיר השירים ד"V לריח שמניך.
- ↑ והרי "מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות", כפי שמדייקים חז"ל מלשון הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקי ומשפטיו לישראל", שמה שהוא אומר לישראל, אלו החוקים שלו עצמו".
- ↑ לקפוץ מעלה אל: 11.0 11.1 התוועדות שבת חזון תש"נ. השיחה נדפסה בקובץ 'ירידה חלק מהעלייה', בהוצאת ועד חיילי בית דוד 770.
- ↑ [ https://chabadlibrary.org/books/4101400098 מאמרי אדמו"ר הצמח צדק ספר תרט"ו, תרי"ד ד"ה ויאמר ה' אל אהרן כו' וילוו עליך, עמוד יח].
- ↑ [ https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94 דף טיוטה עם מקורות לענינים נוספים הקשורים ביסוד זה].
- ↑ המקור הקדום ביותר לכך הוא ככל הנראה בספר הכוזרי מאמר רביעי אות כג: "יש לאלוקים בנו סוד וחכמה כחכמה בזרע הנופל בארץ, והוא משתנה ומתהפך למראית עין לאדמה ולמים ולזבל ואין נשאר ממנו רושם מוחש לפי מה שחושב המביט אליו, ולפתע הנה הוא אשר יהפוך האדמה והמים אל טבעו ויעתיקם דרגה אחר דרגה עד שיעדן את היסודות וישיבם להיות כמו עצמו . . ככה דת משה כל מי שבא אחריה מתהפך אליה באמת".
- ↑ [ https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3090323 לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 58].
- ↑ אור תורה (המגיד ממעזריטש) סימן קנט דיבור המתחיל וז"ש ענן. סימן תכז. תולדות יעקב יוסף פרשת משפטים עמוד תקפב.
- ↑ אור תורה המגיד ממעזריטש סימן שמה.
- ↑ תולדות יעקב יוסף פרשת נשא עמוד תפב.
- ↑ ירידה צורך עליה, ט""ו באב תשמ"ג - 25 ביולי 1983 , וראו מאמר ד"ה 'לא היו ימים טובים לישראל' ט"ו מנחם אב ה'תשמ"ו.