יין לבן ואדום
יין לבן ואדום הם שני סוגי יינות המבטאים דברים שונים בתורת החסידות ועבודת השם.
יין לבן ואדום – עץ הדעת ועץ החיים עריכה
אחת הדעות בגמרא בנוגע לזהות "עץ הדעת" היא שזה היה גפן, וכך מתואר החטא[1]: "אשכול של ענבים סחטה לו".
מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם:
- עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים[2].
- עץ החיים הוא ענבים ירוקים.
דבר זה מסביר מפני מה אמרו חז"ל ש"הרואה ענבים אוכמין בחלום - סימן רע לו. ענבים חוורין - סימן יפה לו"[3].
יין המשכר עריכה
היין האדום שהוא "עץ הדעת" מורכב מ"טוב ורע". דהיינו, כאשר שותים יין, יכולות לצאת מזה שתי תופעות הפוכות:
או שהאדם ישמח, ויתעלה מזה, וכמו שדרש רב הונא בריה דרב יהושע על הפסוק[4] "ותירוש ינובב בתולות", ש"הרגיל ביין, אפילו לבו אטום כבתולה - יין מפקחו"[5], מפני שהוא "משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה"[6].
או שהוא ישתכר, יושפל וירד ממדריגתו, וכמו שארע לנח, ש"וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו"[7]. וכמו כן, חז"ל מבארים במקומות רבים, שמשכרות נגרמות כל העבירות, כמו שאומרים לסוטה כשמבקשים ממנה להודות אם חטאה, וכן מהסימנים של בן סורר ומורה הוא שתיית יין מופרזת.
הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים[8]:
- כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"[9]. וכן "כרם היה לשלמה"[10].
- ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי[11] ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח.
ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך מבררים את הטוב מהרע.
יין המשמח עריכה
היין הלבן לעומת זאת, אינו גורם לשכרות, אלא לשמחה. יין זה הוא "עץ החיים", ומכונה גם "יין המשומר", כיון שכאשר חוה סחטה אשכול ענבים בחטא עץ הדעת, היא סחטה רק אשכול ענבים אדומים, אך לא ענבים ירוקים (חוורין). מיין זה ישתו לעתיד לבוא בסעודת שור הבר והלווייתן.
יין לבן ואדום – צדיקים ובעלי תשובה עריכה
בכמה מקומות בחסידות ישנו ביאור אחר בעניין יין לבן ואדום, לפיו יין המשומר הוא דרגה בפני עצמה שלמעלה מעלה מיין לבן ואדום:
יין בכלל מגלה את הפנימיות, וגילוי הפנימיות הוא גילוי אלוקות בנפש. אלא שיש בזה שני אופנים: ע"י שמחה וע"י מרירות, ובכללות הוא ההבדל בין עבודת הצדיקים (המתענגים על אלוקות) לבין עבודת בעלי תשובה (שאהבת ה' שלהם היא בהתפעלות גדולה הבאה מהרגשת הריחוק, ומביאה אותם לצמאון ותשוקה גדולים, ומרירות גדולה בליבו על ההיפוך[12], ונוגע בו עד הנפש עד שתחפץ). הבחינה הראשונה נקראת "יין המשמח" (ולפעמים "יין לבן"), ואילו הבחינה השניה נקראת "יין המשכר" (ו"יין אדום")[13].
מביאים זה לזה עריכה
סדר העבודה הוא קודם יין המשכר (אדום) ואח"כ יין המשמח (לבן). היינו, גילוי השמחה תלוי בגודל התשוקה: ככל שתגדל ההתעוררות הפנימית על ריחוקו וישתוקק יותר לגילוי - כך תגדל אצלו הרגשת השמחה וגילוי האלוקות בקיום המצוות.
פעולתם ב"כיבוס" המצוות עריכה
אך למרות שעבודת הצדיקים נעלית מעבודת הבעלי תשובה, דווקא המרירות של בעלי התשובה מגלה אצלם שמחה נעלית יותר, וכמאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים בו אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"[14]. וזו גם (על פי החסידות) כוונת הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו"[15]. היין הלבן מכבס את הבגדים והיין האדום את תכשיטי הראש[16].
שמחה של מצווה[17] מכבסת ומנקה את "לבושי" האדם - המצוות[18], וממשיכה מלמעלה ריבוי גילוי עונג אלוקי המתלבש באופן פרטי במצוות – עבודת הצדיקים.
אבל המרירות העצומה של בעלי התשובה עולה מעלה מעלה (אפילו מהצדיקים גמורים), ומתגלה אצלם "לבושי הראש" – שמחה של מצווה בלתי מוגבלת (משום שהיא גילוי בחינת ה"מקיף" של ה"ראש" – עצם הנשמה)[19].
יין המשומר עריכה
ועל פי ביאור הנ"ל בעניינם של יין לבן ואדום (עבודת הצדיקים ועבודת בעלי התשובה) נמצא שיין המשומר הוא דרגה ועניין בפני עצמו, ויתגלה רק לעתיד לבוא.
אמרו רז"ל[20] שלעתיד יעשה הקב"ה סעודה לצדיקים, ובסופה יביאו להם כוס של ברכה ואף אחד מהם לא ירצה לברך - מלבד דוד. ומבארת זאת תורת החסידות[21], שהטעם שלא ירצו לברך הוא משום שהיין בכוס יהיה "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" – שלכן לא יראו עצמן ראויים לו (היינו, שהחסידות לומדת שמה שנאמר במדרש רבה[22] שלעתיד לבוא ישקה הקב"ה את ישראל יין זה - יהיה זה בסעודה זו).
היינו, ששני סוגי היין דלעייל[23] הם שכבר יצא היין "ממקומו" (מהענבים), דבר המורה על שמחה המעורבת בהרגשת עצמו, שלכן הוא מעורב טוב ורע ויתכנו ממנו גם תוצאות שליליות. אבל היין המשומר בתוך הענבים הריהו נקי מכל פסולת ומגלה שמחה טהורה באלוקות (ומטעם זה דוקא דוד המלך – שעניינו ביטול בתכלית – יאמר "אני אברך ולי נאה לברך").
| ערך מורחב – יין המשומר |
יין לבן ואדום – שתי דרגות באהבת ה' עריכה
ביאור נוסף בעניינם של יין לבן ואדום בעבודה, מביא אדמו"ר הזקן[24], שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא לאהבת ה' הטמונה בלבו של היהודי.
אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה וביטוש עצמיים (ולא על ידי אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - ערלת הלב, ואז יכולה להתגלות אהבת ה'.
כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה':
- יין אדום - מקביל לאהבת עולם, אהבה הבאה דרך התבוננות בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם.
- יין לבן - מקביל לאהבה בתענוגים, וכמו שהוא מכונה יין המשומר וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם "מעיין עולם הבא".
יין לבן ואדום – שתי דרגות באהבת ה' עריכה
ביאור נוסף בעניינם של יין לבן ואדום בעבודה, מביא אדמו"ר הזקן[25], שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא לאהבת ה' הטמונה בלבו של היהודי.
אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה וביטוש עצמיים (ולא על ידי אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - ערלת הלב, ואז יכולה להתגלות אהבת ה'.
כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה':
- יין אדום - מקביל לאהבת עולם, אהבה הבאה דרך התבוננות בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם.
- יין לבן - מקביל לאהבה בתענוגים, וכמו שהוא מכונה יין המשומר וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם "מעיין עולם הבא".
הערות שוליים
- ^ ראה ב"ר פי"ט, ה. זח"א לו, א. קצב, א. זח"ב רסז, ב. זח"ג רלו, א.
- ^ הצמח צדק מסתפק האם האדומים הם קדושה והשחורים לא, ונשאר בצ"ע.
- ^ ראה ברכות נו, סע"ב. מדרש תהלים קכח, ד. זח"א קצב, א. זח"ב קמד, א.
- ^ זכריה ט, יז.
- ^ בבא בתרא יב, ב.
- ^ רש"י ד"ה ותירוש - יומא עו, ב.
- ^ נח ט, כא.
- ^ ריקאנטי נח ט, כ.
- ^ ישעיה ה, ז.
- ^ שיר השירים ח, יא.
- ^ בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.
- ^ בהיותו ממארי דחושבנא מהדבורים והמחשבות כו'.
- ^ אוה"ת ויחי 1944.
- ^ דעת ר' אבהו בברכות לד.
- ^ בראשית מט יא.
- ^ על פי פירוש זה "סותו" הוא מלשון "מסווה אפיים", והם תכשיטים ששמים על הפנים (וכן "כלי הראיה" - משקפים), שהם לבושים נעלים של הראש, ולכן עולים ביוקר רב.
- ^ בהקדמת המרירות על הריחוק, כדלעייל.
- ^ לקו"א פרק ה', שהן מקיפות על האדם, בשונה מהתורה שנקלטת אצלו בפנימיות.
- ^ ראה באריכות ב"דרך חיים ותוכחת מוסר" להרבי האמצעי, בשער התפילה עמ' קב.
- ^ פסחים קיט ע"ב.
- ^ סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו.
- ^ פרשה יג ב.
- ^ א. יין אדום, המשכר - הבא מעץ הדעת וב. יין לבן, המשמח – הבא מעץ החיים.
- ^ תורה אור ויחי ד"ה חכלילי.
- ^ תורה אור ויחי ד"ה חכלילי.