מכון מדעי טכנולוגי להלכה
המכון המדעי טכנולוגי להלכה הוא בית הוראה ומכון מדעי-אקדמאי העוסק במחקר ויישום תורני-מדעי, וחותר למציאת פתרונות טכנולוגיים על פי כללי ההלכה, לשימוש מהודר במכשירי חשמל ומערכות מתקדמות בשבתות ובימי החול.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המכון נוסד בשנת תשכ"ה על ידי פרופסור זאב לב[1], בשיתוף פעולה וביוזמה של מכוני המחקר התורני, "יד הרב הרצוג" ו"מכון הרי פישל", והארגונים המדעיים, "אגודת אנשי מדע שומרי תורה" ו"ארגון המהנדסים הדתיים", ובמעורבות פעילה של אנשי מדע מפורסמים, דוגמת הפרופסורים בנימין זאב פרנקל, יהודה לוי; אברהם הלפרין ועוד, ובהמשך הצטרפו לפעולות המכון מדענים בכירים נוספים מעולי ברית המועצות דאז, דוגמת הפרופסור ר' ירמיהו ברנובר וגרשום רוזנשטיין.
מאז תחילת פעולת המכון, הוא זכה לתמיכה רחבה מצד כל גדולי ישראל וגדולי מורי ההוראה, שראו את הנחיצות העצומה במכון פורץ הדרך, שיתמודד עם השאלות והאתגרים ההלכתיים המורכבים הקשורים בשילוב מוצרים טכנולוגיים רבים בשימוש יום-יומי בכל בית.
בשנת תשכ"ח הצטרף לרבני המכון הרב לוי יצחק הלפרין שהועמד בראשות התחום ההלכתי, ובהמשך התמנה לראש המכון.
בשנותיו הראשונות נקרא המכון בשם 'מכון מדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה', ובעקבות ביקורו של ראש המכון הרב הלפרין ביחידות אצל הרבי, אז העיר לו הרבי ששמו של המכון עלול להעביר מסר כביכול ההלכה היא זו שיוצרת את הבעיות, שונה שמו של המכון ל'מכון מדעי טכנולוגי להלכה'.
עבור פעילות המכון נרכש מבנה בכניסה לשכונת בית וגן בירושלים, ברחוב 'הפסגה' 1, שם נערכים המחקרים, הפרסומים התורניים של המכון, מעבדות המחקר, ומרכז תצוגה למבקרים.
לאחר פטירתו של ראש המכון בשנת תשע"ט, מונה בנו הרב אברהם משה הלפרין לממשיך דרכו.
תחומים בהם עוסק המכון[עריכה | עריכת קוד מקור]
המכון עוסק במשך כל השנים במספר תחומים במקביל:
- בדיקת מכשירים טכנולוגים דוגמת מקררים, מיחמים, פלטות ומזגנים, ואישורם לשימוש בשבת
- בדיקת מכשירים טכנולוגיים דוגמת תנורים ומערכות קיטור, להפרדה מוחלטת של בשר וחלב
- הנדסה גנטית ו-IVF
- מחקר טכנולוגי-מדעי עדכני ויצירת פתרונות הלכתיים
- פרסום והוצאה לאור של מידע הלכתי עדכני בנושאים טכנולוגיים
- קו מידע ומכון הוראה עבור רבנים מורי-הוראה
חידושי המכון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך השנים יצאו תחת ידי המכון שורה ארוכה של פתרונות טכנולוגיים שהוטמעו במערכות הרפואה, בתי חרושת, ומערכות הביטחון והחירום. בין החידושים הללו ניתן למצוא:
- מתקן לחיטוי וטיהור מי מקווה
- מתקן 'בישולית' לפתרון בעיית בישולי נכרים
- מעליות שבת
- מערכות פיקודי שבת לבתי רפואה, דלתות כניסה, משאבות מים בבנינים רבי קומות, ועוד
הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בטאון 'אספקלריה' – כתב עת חודשי המפרסם את חידושי המכון וסוקר את פעילותו במהלך החודש האחרון לצד סקירות היסטוריות
בנוסף, פירסם המכון לאורך השנים עשרות ספרים וחוברות בנושאי הלכה ומדע, ביניהם:
- ספרי השו"ת 'מעשה חושב', 9 כרכים.
- 'עטרת שלמה', 10 כרכים.
- החשמל בהלכה.
- חימום מים בשבת.
- מעליות בשבת.
- טהרת פתחים.
- עטרת חכמים.
- אם אסק שמים.
- אמונת עתך.
- מעשה וגרמא בהלכה.
- על משמר השבת.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [www.machonhalacha.co.il המכון המדעי טכנולוגי להלכה - אתר המכון]
- מהו המכון שהרבי שינה את שמו?
הערות שוליים
- ↑ זוכה פרס ישראל לפיזיקה