בית ספר חב"ד ברוש
בית הספר 'אהל יוסף יצחק' - מושב ברוש היה בית ספר אזורי ביישובי הנגב, שהיה מהמוסדות הראשונים שהוקמו תחת רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש, ושימש בעיקר את תושבי המושבים ברוש תדהר ותאשור[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם העלייה הגדולה ממרוקו שנשלחה ליישב את יישובי צפון הנגב, הוקם בית ספר ממלכתי אזורי ששימש את יישובי האזור.
בית הספר הוקם בתחומי המושב ברוש, ואנשי 'הפעילים' שהתעסקו עם אוכלוסיה זו, ערכו מבצע רישום לשכנע את התושבים לחתום על כך שברצונם לשלוח את בניהם לחינוך דתי.
אף שמבצע הרישום הצליח וכ-70% מההורים ביקשו חינוך דתי עבור ילדיהם, הנהלת המושב ומשרד החינוך לא רצו להעביר את בית הספר לזרם הממלכתי דתי, שמבחינה פוליטית השתייך לתנועת 'המזרחי', בעוד שהיישובים השתייכו לתנועת המושבים שבשליטת מפא"י, ולבסוף הסכימו כפשרה, שבית הספר יעבור לחינוך דתי תחת רשת אהלי יוסף יצחק של חסידי חב"ד שאינם מפלגתיים, כזרם חינוכי עצמאי שאינו משתייך מבחינה פוליטית לאף גורם.
על פי בחירת הרבי במשפחות שיסעו לנהל את בית הספר, מי שהתמנה כמנהל הראשון היה הרב אורי בן שחר[2], לצד הרב דוד אברהם לסלבוים, וכן מורים ומורות לא נשואים בוגרי מוסדות חב"ד, כשהמורים קיבלו בזכות זה פטור משירות בצה"ל.
אנשי המושב העמידו לטובת הצוות החינוכי 4 בתים - בית אחד עבור כל משפחה, בית נוסף למורים הרווקים, ובית נוסף למורות הרווקות.
עם התחלת שנת הלימודים תשי"ט שהיתה השנה הראשונה של בית הספר במתכונתו המחולקת, דרשה הנהלת המוסד לחלק את שטח בית הספר באמצעות גדר בהתאם לחלוקה של מספר התלמידים, כאשר 70% מהשטח יועד לבית הספר של הרשת, ושאר השטח יישאר לבית הספר הממלכתי.
על אף ההתנגדות הראשונית, לבסוף חולק בית הספר כאשר 2 צריפים גדולים המחולקים בתוכם לכיתות, וצריף אחד נותר לבית הספר הממלכתי.
בית הספר זכה להצלחה חינוכית, ובמשך הזמן הורים נוספים החליטו לשלוח את בניהם לבית הספר החב"די, עד שלקראת שנת הלימודים תש"כ, שהיתה השנה השניה לקיומו של בית הספר, נסגר בית הספר הממלכתי, והשטח כולו הועמד לרשות בית הספר החב"די, כאשר מספר התלמידים המועט שהוריהם עדיין ביקשו עבורם חינוך ממלכתי, נשלחו למוסדות אחרים באזור.
בשנת תש"כ עבר הניהול לידי הרב לסלבוים, כשהרב אורי בן שחר חזר לנהל את בית הספר ביפו.
בין העוסקים לטובת בית הספר בשנותיו הראשונות היה הרב חנניה אברג'ל, אביו של הרב יורם אברג'ל, שאף שלח את בניו להתחנך במקום, בהם הרב יורם אברג'ל שהתחנך בו בכל שנות ילדותו.
אף שבית הספר זכה להצלחה, עם התבגרות האוכלוסיה המתגוררת במושבים, הלך מספר התלמידים והתדלדל והוא הועבר לעיר הסמוכה נתיבות.
צוות בית הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מר יעקב גוטהולד - מפקח
- ר' אורי בן שחר - מנהל
- ר' דוד אברהם לסלבוים - מנהל
- ר' זושא פוזנר - מנהל
- ר' יהושפט אלפרט - מנהל
- ר' עמוס קרניאל - מנהל
- ר' אברהם דונין - מנהל
- ר' דוד קרץ - מנהל תשל"ז-ל"ח
- ר' ישבעם סגל - מורה, ובהמשך שימש אף כמנהל
- מרת חנה סגל - מזכירה
- ר' יוסף מעטוף - מורה במשך מספר שנים, ובהמשך שימש אף כמנהל
- ר' שמעון אליטוב - מורה, תשכ"א-תשכ"ג
- ר' זושא פוזנר - מורה
- ר' משה דיקשטיין - מורה
- ר' קלמן דרוק - מורה
- ר' דב אלראי - מורה
- ר' שמעון דדון - מורה
- ר' שמעון אמיתי - מורה
- ר' יוסף יצחק סגל - מורה
- ר' בועז סגל - מורה
- ר' יוסף יצחק סגל - מורה
- ר' סעדיה דהן מורה
- ר' חיים אברהם בלניצקי וזוגתו מרת מרים עטיל - מורים
- מרת אודיל קרץ - מורה
- מרת יהודית פוזנר - מורה
- מרת חסיבה דהן -מורה
- מרת מזל אליטוב - מורה
- מרת ניצה אמיתי - מורה