![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אליהו דוד ליסר
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב אליהו דוד ליסר (ליססער; בסביבות תקע"ח – ז' טבת תרנ"ג) היה רב ופוסק, מחסידי האדמו"ר הצמח צדק, ונמנה עם הרבנים הבולטים בדורו. כיהן כרב בכמה עיירות באימפריה הרוסית, ובמשך כעשרים וארבע שנים שימש כמו"ץ בעיר ניעזין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אליהו דוד נולד בסביבות שנת תקע"ח לאביו רב משה שנמנה על עדת ה"מתנגדים". בצעירותו נתקרב לחסידות חב"ד. סיפור חסידי ידוע, על משה'קה דנ'ס מאורשא, מיוחס לאביו[1].
בשנת תר"ה, בהיותו כבן עשרים ושבע, התקבל לכהן כרב – ככל הנראה משרתו הרבנית הראשונה – בעיר דוברומיסל[2]. בשנת תר"ח התקבל לרב בעיר סאמוב. לאחר מכן שימש ברבנות בערים נוספות, ובהן מאנאסטירישצינא ווילקומיר.
במשך תקופה בשנת תר"י ישב הרב אליהו דוד על בית דינו של הצמח צדק[3]. בחייו של הצ"צ, מחמת מיעוט הזמן, היה שולח לעיתים שאלות לבנו המהרי"נ, והוא היה כותב את התשובות. נראה כי במקרים מסוימים היה המהרי"נ מוסר את השו"ת לעיון הרב אליהו דוד, כדי שיעבור עליהן ויכתוב את חוות דעתו[4].
בשנת תרכ"ט נתמנה למו"ץ בעיר ניעזין, משרה שבה החזיק עד לפטירתו, במשך כעשרים וארבע שנים. הרב אליהו דוד בשותפות עם המהרי"נ ייסדו ישיבה בעיר.[5]
בשבת ה' בטבת תרנ"ג, בעת חזרת דא"ח בפני קהל שומעיו, לקה הרב אליהו דוד במחלה פתאומית. הוא נפטר ביום שני שלאחר מכן, ז' בטבת תרנ"ג.[6]
תשובותיו וכתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
תשובותיו ההלכתיו של הרב אליהו דוד החלו להתפרסם בשנת תשמ"ג בקובץ יגדיל תורה, שנת שביעית, חוברת ג (נב). עורך הקובץ, הרב שד"ב לוין, ציין כי התשובות נלקחו מכתב-יד שכונה "בוך בב"י סי' חי' ", שהגיע לספריית אגו"ח[7] מעיזבונו של הרב שלמה אהרן קזרנובסקי.
כתב-היד כולל שלושה כרכים (מס' 1331-1333), ורוב התשובות שבו נכתבו בשנים תר"ח-תרמ"ו, חלקן חתומות בשמו של הרב אליהו דוד וחלקן בשם המהרי"נ מניעז'ין[8], וכן שאלות ותשובות שנשלחו אליהם. הועלתה ההשערה כי כתב-יד זה היה שייך לרב אליהו דוד עצמו.
בחלק מן התשובות משולבים גם מכתבים שנשלחו אליו ולמהרי"נ, ולעיתים השתמרו אשכולות הלכתיים שלמים, הכוללים עשרות תשובות סביב נושא אחד. כל למשל, בחוברת נז נדון מקרה של בחור שטען שקידש בתולה בשוק, ונשתמרו לגביו עשרים ושש תשובות. מתוכן שש תשובות מאת הרב אליהו דוד, ואילו היתר מאת רבנים ודמו"רים בני התקופה, ובהם האדמו"ר מרדכי דוב טברסקי מהורניסטייפל, הרש"ב מרציצה ור' יששכר בער מ"ץ מסאסניצא.
בירור זהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת פרסום תשובותיו ובאזכורים שונים, לא הייתה זהותו של הרב אליהו דוד ברורה. שמו המלא ושיוכו המשפחתי – ליסר – זוהו ופורסמו לראשונה על ידי שמואל סופר, במאמר שהתפרסם בחודש טבת תשפ"ו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמואל סופר, "פתרון תעלומת הרב מניעזין", טבת תשפ"ו, באתר אנ"ש (אנגלית)
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ ליקוטי רשימות ומעשיות (מספר 44), מובא גם באוצר סיפורי חב"ד כרך יז, עמוד 99-100.
- ^ כך לפי "הצפירה" המובא בהערה 6, אולם במפתחות לשו"ת צמח צדק עמ' קסד מצויין: "בכת"י 231 פט, א יש עוד תשובה שכתב [הרב אליהו דוד] מדאבראמיסל אל מהרי"ב [יששכר בער] מ"ץ דליובאוויטש דלקמן, וא"כ הי' זה לפני שנת תר"ב".
- ^ היכל הבעש"ט גיליון כא, עמ' קד.
- ^ מפתחות לשו"ת צמח צדק, עמ' קסד.
- ^ 'המליץ' ד' באייר תרנ"ה (28 באפריל 1895).
- ^ צבי אלוטין, "אלון בכות", עיתון "הצפירה" א' בשבט תרנ"ג (18 בינואר 1893), עמ' 4.
- ^ בהיכל הבעש"ט מספר ל (עמ' קעב-קעג) עמרם בלוי מציין לתשובה מהרב אליהו דוד להרב יהודה לייב צירלסון מתוך "ארכיון צירלסון", כנראה בספרייה האולמית.
- ^ "אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כשהי' אדמו"ר [המהרי"נ] בניעזין, הי' כותב את תשובותיו ע"י הרב אלי' דוד מ"ץ דק' ניעזין. כמה מתשובות אלו נדפסו בקובץ יגדיל תורה גליון נט ע' ריח ואילך. גליון ס ע' רעג ואילך." ספר מבית הגנזים כאן.