אהרן הלפרין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אהרון הלפרין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "אהרון הלפרין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אהרון הלפרין (פירושונים).

הרב אהרון הלפרין

הרב אהרן הלפרין (י"ט ניסן ת"שט' באב ה'תשע"ז) היה משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד וראש כולל "הדר התמימים" בבת ים, התגורר בכפר חב"ד. נמנה על חברי ה'קבוצה' הראשונה של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש שנסעו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ט ניסן ת"ש בשכונת בית ישראל בירושלים לאביו ר' ישראל יצחק זעליג הלפרין ולאמו מרת מיכלא, כצאצא לאדמו"ר הזקן מצד אביו. בילדותו למד בתלמוד תורה חיי עולם בירושלים. ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים לוד.

בשנת תשכ"ב נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם 'קבוצה'. הוא היה האחראי על הכנסת דו"חות הנוכחות והשאלות של חברי הקבוצה לרבי.

עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל ראש השנה במחיצת הרבי.

בתחילת שנת תשכ"ג החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולאחר מכן נסע לחודשים הראשונים של תשכ"ד ל770.

לאחר חזרתו לישראל נשא את מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל לבית גולדברג.

למד במשך מספר שנים בבית המדרש הגבוה לאברכים בכפר חב"ד, ובמהלכו, לאור פנית יו"ר נכי צה"ל חיבר קובץ בשם 'עטרת ישועה' על הלכות תפילין, פתרונות הלכתיים לנכי צה"ל בנוגע לפציעות שונות.

למד במשך שנתיים עם הרב שניאור זלמן גרליק, רבה הראשון של כפר חב"ד וקיבל "תעודת סמיכה" ממנו.

עם הקמת 'חיידר אידיש' אהלי תורה כפר חב"ד, הצטרף להנהלה הרוחנית של החיידר עד יומו האחרון. החל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.

בסביבות שנת תש"מ הצטרף להנהלת ישיבת הדר התמימים לבעלי תשובה בבת ים בראשות הרב זמרוני זעליג ציק, ושימש כר"מ בישיבה.

לאחר סגירתה, התמנה לראש כולל "הדר התמימים" בבית חב"ד בת ים. שם לימד מדי יום במשך עשרות שנים עד טרם פטירתו. היה מגיע כל יום במסירות נפש עצומה בתחבורה ציבורית על מנת למסור שיעורים בחסידות בהלכה ובגמרא. וכן מסר שיעור קבוע בשיחות ה"דבר מלכות" של תנש"א-תשנ"ב.

במסגרת שהותו בבת ים היה בקשר חזק ומיוחד עם אנ"ש קהילת חב"ד בעיר שנהגו לשאול ולהתייעץ אתו בענייני כשרות והלכה, והיה מהרבנים התומכים בבית חב"ד בת ים, עודד את הקמת המקווה המפואר וכן השתתף ב"חנוכת הבית" וסיים מסכת לכבוד האירוע.

נפטר בתשעה באב ה'תשע"ז כחצי שנה לאחר שהתגלתה אצלו "המחלה".

חיבורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תפארת ישועה - לקט דינים, דיני גידם לעניין תפילין ולולב, בהוצאת ארגון נכי צה"ל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו:

חתניו:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]