יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אדמו"ר מהרי"ל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה לייב שניאורסון

מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים" כסלו תש"ע.
לידה תקס"ח
ליאדי
פטירה ג' חשוון תרכ"ז
קאפוסט
מקום קבורה קאפוסט
מקום מגורים ליאדי, ליובאוויטש, קאפוסט.
מקום פעילות קאפוסט
השתייכות חסידות חב"ד קאפוסט
רבותיו אביו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק
אב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק
אם הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)

רבי יהודה לייב שניאורסון (מכונה המהרי"ל מקאפוסט. תקס"ח-ג' חשון תרכ"ז) הוא בנו השני של אדמו"ר הצמח צדק ומייסד שושלת קאפוסט.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בליאדי בשנת תקס"ח[1] או על פי דעה אחרת בשנת תקע"א[2] לאביו אדמו"ר הצמח צדק ואמו הרבנית חיה מושקא כבנם השני. נקרא על שמו של רבי יהודה לייב[3].

אדמו"ר הזקן היה הסנדק שלו בברית מילה, במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור[4].

במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה[5].

בי"ד חשון תקפ"ה נשא לאשה את בתו של החסיד ר' שלמה פריידעס משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. בזזו"ש נשא לאשה את מרת שרה.

עם סבו אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בילדותו התקשר לסבו, האדמו"ר האמצעי, ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות[2] והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.

ההתקשרותו לסבו הייתה כל כך חזקה, עד שגם אחרי הסתלקותו, הוא המשיך להתקשר אליו וסירב להתקשר לאביו אדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תר"ג הוא הצטרף לאביו לאסיפת הרבנים תר"ג, המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו: "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"[6].

עם אביו הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

יחד עם אחיו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, עזר לאביו הצמח צדק להדפיס את ליקוטי תורה[7]. מסופר שהמהרי"ל שאל את אביו על הקץ של שנת תר"ח, והוא השיב לו שבשנה זו החל גילוי אורו של משיח על ידי הדפסת הליקוטי תורה[8].

בהוראת אביו, הוא שימש כחוזר והדריך את החסידים בעבודת ה'[2].

ייסוד חסידות קאפוסט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חסידות קאפוסט  •  התפצלות חסידות חב"ד

ביום ג' אלול תרכ"ו עזב את עיר ליובאוויטש, והושיבוהו חסידיו בעיר קאפוסט, ונהג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

בשמחת תורה תרכ"ז חלה, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק), בעל ה'מגן אבות'.

תפילתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר התפילה שלו היה בדביקות ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח את התנאי.

פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע לחזרת הש"ץ לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד[9].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • "גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט", היכל הבעל שם טוב, גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
חסידות חב"ד ליובאוויטש
אדמו"רי קאפוסט
תקס"ח - ג' חשון תרכ"ז
הבא:
האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט

הערות שוליים

  1. הקריאה והקדושה, חשוון תש"ג.
  2. 2.0 2.1 2.2 בית רבי, ח"ג, פ"ח.
  3. לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של הרבנית סטערנא הרב יהודה לייב סגל.
  4. רשימות אדמו"ר שליט"א, חוברת קע"ב.
  5. הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, ח"א, עמ' 109.
  6. ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.
  7. היכל הבעל שם טוב, גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.
  8. רשימות אדמו"ר שליט"א, חוברת ט'.
  9. אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6 מפי המשפיע רבי שמואל גרונם בספר רשימות דברים עמ' קנב קנג.
  10. שם ושארית
  11. הערות לאג"ק
  12. ראה רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש - עמ' נד, ובהערות
  13. על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא