פתיחת התפריט הראשי
כתב ידו של ר' שמואל סופר. כפי שנדפס בספר לקוטי תורה - תורת שמואל תרכ"ח

ר' שמואל רבינוביץ, המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' שמואל סופר (כותב), היה סופר שהעתיק כתבי חסידות, והיה ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"[1].

רוב ספרי אדמו"ר המהר"ש שהובאו לדפוס בשנת ה'תש"ה ואילך על ידי הרבי שהיה ממונה על הדפסת ספרי קה"ת באותה עת, יצאו בצילום מכתב ידו.

ר' שמואל נפטר בשנת תרע"ה והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של המשך תער"ב[2].

אודותיו

אדמו"ר הרש"ב

אדמו"ר הרש"ב התבטא אשר "הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

לפעמים היה מקבל כתבי יד קדש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו[3]. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל תרנ"א: הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".

אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביום, בעת הסעודה ה'שי"ת:

"בהסדר של מאמרי דא"ח, ישנם מאמרים של כתב, הנחה ורשימה. "כתב" הכוונה שהרבי בעל המאמר כתב את המאמר ומסרו לפרסמו ברבים. המאמר נרשם בליובאוויטש על ידי ה"שרייבערס" (הכותבים) ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופר"[4].

ועוד מספר אדמו"ר הריי"צ אודות ילדותו[5], "אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום למניין של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".

במכתב הנושא את התאריך י"ב תמוז תש"ג[6] מספר אדמו"ר הריי"צ לחתנו, הרבי מלך המשיח, על שנת תרס"א בה "נתוספו - בחסדי השי"ת - הרבה תלמידים בכל המחלקות שלישית תומכי תמימים,ומהרבה מקומות מושבי אנ"ש באו דרישות לשלוח להם ספרי תניא, את המאמרים דשנת תרנ"ט, וביחוד את המאמר "החלצו", קונטרס התפילה והשיחה דשמחת תורה תרס"א, ויהי ר' שמואל הסופר עמוס עבודה ומתאונן שאינו יכול להספיק את כל הדרישות ויקח לו לעוזר את ר' מרדכי פנחס ואת ר' שלמה פרדייסאהן ואת ר' עקיבא ראובן זאריעטשער".

הרבי

בפתח דבר פתח דבר מהרבי להמשך והחרים של אדמו"ר המהר"ש מציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"[7].

הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק

הרב מרדכי שוסטרמן[8] מספר אודות הדפסת ספרי חסידות בכתב יד מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח 'תורת שמואל' של אדמו"ר המהר"ש נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.

וספר לי הרבי שליט"א, שפעם התבטא חותנו בזה הלשון: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" ("די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת") והנמשל מובן".

עם זאת, ידועה דעתו של הרבי בנוגע לחשיבות והצורך בהדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות ובאופן המהודר ביותר.

הערות שוליים