הבדלים בין גרסאות בדף "שינון בעל פה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 22: שורה 22:
 
==מבצע שינון בע"פ - דור דעה==
 
==מבצע שינון בע"פ - דור דעה==
 
בחודש ניסן תשס"ו פתח ארגון [[את"ה המרכזי 770]] את "קרן דור דעה" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי ה[[תמימים]] במימון הנסיעה לרבי בחודש תשרי בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.
 
בחודש ניסן תשס"ו פתח ארגון [[את"ה המרכזי 770]] את "קרן דור דעה" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי ה[[תמימים]] במימון הנסיעה לרבי בחודש תשרי בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.
 +
==שינון תניא בע"פ==
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בע"פ]]}}
 +
במהלך הדורות שמו  חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - [[אדמו"ר הזקן]]. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמניות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב בינהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש.
 +
 +
במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מידי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה
 +
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

גרסה מ־23:29, 9 ביולי 2020

שינון בעל פה

שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר הלימוד/הקריאה. בשינון בעל פה בדך כלל ישנם כמה מטרות וביניהן הא'- שיטת לימוד, ע"י שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. הב' - שיטת זיכרון, הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה כמו דיקלום קטע שיר מסוים וכדומה

שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי התורה שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא [1] מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא

סימנים בתלמוד כעזרה לשינון בעל פה

בתלמוד מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה. כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כאביי במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו רבא.

פעולות הלימוד בע"פ

שינון בעל פה ככלי לטיהור האוויר והעולם

בספר היום יום [2] כותב הרבי על הדאגה לטהרת האויר כצורך חיים בסיסי ע"י שינון אותיות התורה וביניהם אותיות החומש התהילים המשניות והתניא

חזרת משניות על פה לקבלת פני משיח

בהיום יום[3] מובא:"מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה דיליא, און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח." תרגום מאידיש: שיתלמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני המשיח.

סגולה לזכרון, לימוד בע"פ

באגרות קודש[4] נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד המאמר "והדרת פני זקן" של אדמו"ר הזקן ולימוד משניות שניהם בעל פה : "ומהסגולות בזה ללמוד משניות בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" בלקוטי תורה סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה".

במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, עניין קניין התורה במוח הזכרון דווקא, שנחקק תמיד על לוח ליבו.

מבצע שינון בע"פ - דור דעה

בחודש ניסן תשס"ו פתח ארגון את"ה המרכזי 770 את "קרן דור דעה" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי התמימים במימון הנסיעה לרבי בחודש תשרי בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.

שינון תניא בע"פ

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינון תניא בע"פ

במהלך הדורות שמו חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - אדמו"ר הזקן. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמניות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב בינהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש.

במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מידי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה

הערות שוליים

  1. מסכת גיטין ס ע"ב .
  2. לי"א טבת.
  3. לכ"א בכסלו.
  4. חלק י"א עמ' קפ"ז.