הבדלים בין גרסאות בדף "רב הונא"
רוסיהאוקראינה (שיחה | תרומות) (החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah") תגית: החלפה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{קשר חב"די}} | |
| + | {{חז"ל| | ||
| + | |דור=דור שלישי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]] | ||
| + | |רבותיו=[[רב (אמורא)|רב]], [[שמואל (אמורא)|שמואל]] | ||
| + | |תמונה=[[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רב הונא בטבריה]] | ||
| + | |חבריו=[[רב יהודה]], [[רב נחמן]] | ||
| + | |בית מדרש=ישיבת סורא | ||
| + | }} | ||
| + | ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]]{{הערה|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}. | ||
| + | ==תולדות== | ||
| + | רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}. | ||
| + | |||
| + | היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו{{הערה|1= [[מסכת גיטין]] דף נט, עמוד ב.}}, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}. | ||
| + | |||
| + | [[חכמה|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}. | ||
| + | |||
| + | [[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}. | ||
| + | |||
| + | בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}. | ||
| + | |||
| + | תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה|כתובות פ"ו.}}. | ||
| + | |||
| + | == אמרותיו == | ||
| + | |||
| + | *{{ציטוטון|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}.{{הערה|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}. | ||
| + | |||
| + | *{{ציטוטון|אמר רב הונא{{הערה|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}} | ||
| + | |||
| + | מפרש ה[[בעל שם טוב]]{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}}: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים. | ||
| + | |||
| + | העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד [[תורה לשמה]], אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל [[עבודת הבירורים]], ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה. | ||
| + | |||
| + | == תלמידיו == | ||
| + | |||
| + | *[[רבי תנחומא]] | ||
| + | *[[רבי אבא בר זבדא]], [[רב גידל]], [[רבי חלבו]], [[רב ששת]], מוזכרים בגמרא{{הערה|[[יבמות]] סד, ע"ב.}} שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ"ר, והיו נעקרים. | ||
| + | *[[רב אחא בר יעקב]] גם כן כמעט ונעקר, ובעקבות [[רפואה]] מסוימת ניצל. | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *[[לקוטי שיחות]] כרך לט הוספות, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], הוספה - ביאורים באגרת התשובה. | ||
| + | {{אמוראים}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:אמוראים|הונא]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:29, 26 בפברואר 2023
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| רב הונא | |
|---|---|
| דור | דור שלישי לאמוראי בבל |
| בית מדרש | ישיבת סורא |
| רבותיו | רב, שמואל |
| חבריו | רב יהודה, רב נחמן |
האמורא האלוקי רב הונא בבלאה, הוא סתם רב הונא שבש"ס[1].
תוכן עניינים
תולדות[עריכה]
רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא רב[2].
היה חבירו של רב כהנא הראשון, ורב אמי ורב אסי כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו[3], והוא אביו של רבי אבא בר רב הונא, שנודע בשם רבה בר רב הונא[4]. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא[5].
חכם גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו רבא, ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא[6].
רב חסדא מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'[7].
בתחילה היה רב הונא עני מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות יין לקידוש, מישכן את חגורתו לקנות יין ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת רב, ברכו שיהיה מכוסה בבגדי משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את בגדי המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של רב בפשיטות[8]. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים[9] כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו שמואל - ואילך[10].
תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה[11]. היה מאריך בשיעוריו מאוד[12].
אמרותיו[עריכה]
- "אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו".[13].
- "אמר רב הונא[14] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששת ימים[15] ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם[16] ומר - חייא בר רב - סבר כאדם הראשון[17]"
מפרש הבעל שם טוב[18]: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה ספירות, ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.
העבודה של שבת היא תפילה, והעבודה של ימי החול היא תורה. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.
תלמידיו[עריכה]
- רבי תנחומא
- רבי אבא בר זבדא, רב גידל, רבי חלבו, רב ששת, מוזכרים בגמרא[19] שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ"ר, והיו נעקרים.
- רב אחא בר יעקב גם כן כמעט ונעקר, ובעקבות רפואה מסוימת ניצל.
לקריאה נוספת[עריכה]
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות, ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה, הוספה - ביאורים באגרת התשובה.
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |
הערות שוליים
- ↑ רש"י ברכות דף מו, עמוד א.
- ↑ מסכת שבת דף סו, עמוד ב.
- ↑ מסכת גיטין דף נט, עמוד ב.
- ↑ יוחסין
- ↑ ירושלמי, הובא בתוס' מועד קטן כה, א, ד"ה ור' חייא.
- ↑ מועד קטן דף כח, עמוד א.
- ↑ בבא בתרא דף קכה, עמוד ב ורשב"ם שם.
- ↑ מגילה דף כז, עמוד ב.
- ↑ כתובות דף קו, עמוד א.
- ↑ סדר הדורות בשם איגרת רשג.
- ↑ כתובות דף קו, א.
- ↑ כתובות פ"ו.
- ↑ ברכות דף ו, עמוד ב.
- ↑ מסכת שבת ס"ט ע"ב.
- ↑ מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.
- ↑ ימי חול נמנו תחלה - רש"י.
- ↑ שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.
- ↑ כתר שם טוב הוספות.
- ↑ יבמות סד, ע"ב.
