הבדלים בין גרסאות בדף "רבה בר רב הונא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ")
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
'''רבה בר רב הונא''' היה בנו של [[רב הונא]], תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]].
 
'''רבה בר רב הונא''' היה בנו של [[רב הונא]], תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]].
  
השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}
+
השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}
  
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:
+
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:
  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערת שוליים|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}
+
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערה|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערה|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערה|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}
  
על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".
+
על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".
  
 
ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.
 
ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.
  
הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.
+
הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל ב[[שבת]] בעתיד.
 
{{אמוראים}}
 
{{אמוראים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
  
 
[[קטגוריה:אמוראים]]
 
[[קטגוריה:אמוראים]]

גרסה אחרונה מ־07:33, 15 בספטמבר 2020

רבה בר רב הונא היה בנו של רב הונא, תלמידו של רב.

השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו אמורא הוא מכונה בשם רבי, הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.[1]

הגמרא במסכת שבת[2]מספרת:

עולא איקלע לבי ריש גלותא[3], חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא[4] וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק[5] בעלמא אנא.

על הגמרא זו אמר הרבי[6] כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"[7], ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.

הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשמ"ב חלק ב, עמ' 833.
  2. קנז, ב.
  3. צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.
  4. בגיגית מלאה מים.
  5. שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.
  6. התוועדויות תשמ"ב ח"ב.
  7. מסכת אבות פ"ב מי"ב.