פורטל:הפצת המעיינות/שליחות
שליחות, בהלכה, הינה האפשרות הניתנת ליהודי למנות יהודי אחר לשלוחו ולבצע עבורו פעולות מסויימות, הן בקיום המצוות והן בדיני ממונות, כך שפעולת השליח תיזקף לזכותו של המשלח. אפשרות זו בוטאה על ידי חז"ל בכלל "שלוחו של אדם כמותו".
בפנימיות התורה - תורת החסידות - מתפרש מושג השליחות בעבודת ה' של יהודי: בריאתו של האדם וירידת נשמתו בגוף היא שליחות שהוטלה עליו מהקב"ה, על מנת לפעול בעולם הזה הגשמי לבררו ולזככו. הכח שניתן ליהודי לקיים את השליחות הוא, בדומה לשליחות גשמית, כיוון ש"שלוחו של אדם כמותו" - נשמתו של היהודי היא "חלק אלו-ה ממעל ממש".
בדור השביעי, בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מחסידי חב"ד בפרט, ומכל יהודי בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר להפצת היהדות והחסידות במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת בתי חב"ד ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ-5000 שלוחים.
